לוּקָס 18
| וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ | 1 |
Now he also told them a parable, that we should continually pray and not cease,
| ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ | 2 |
saying: “There was a certain judge in a certain city, who did not fear God and did not respect man.
| ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ | 3 |
But there was a certain widow in that city, and she went to him, saying, ‘Vindicate me from my adversary.’
| וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ | 4 |
And he refused to do so for a long time. But afterwards, he said within himself: ‘Even though I do not fear God, nor respect man,
| אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ | 5 |
yet because this widow is pestering me, I will vindicate her, lest by returning, she may, in the end, wear me out.’”
| ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ | 6 |
Then the Lord said: “Listen to what the unjust judge said.
| והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ | 7 |
So then, will not God grant the vindication of his elect, who cry out to him day and night? Or will he continue to endure them?
| אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ | 8 |
I tell you that he will quickly bring vindication to them. Yet truly, when the Son of man returns, do you think that he will find faith on earth?”
| ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ | 9 |
Now about certain persons who consider themselves to be just, while disdaining others, he told also this parable:
| שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ | 10 |
“Two men ascended to the temple, in order to pray. One was a Pharisee, and the other was a tax collector.
| ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ | 11 |
Standing, the Pharisee prayed within himself in this way: ‘O God, I give thanks to you that I am not like the rest of men: robbers, unjust, adulterers, even as this tax collector chooses to be.
| אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ | 12 |
I fast twice between Sabbaths. I give tithes from all that I possess.’
| והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ | 13 |
And the tax collector, standing at a distance, was not willing to even lift up his eyes to heaven. But he struck his chest, saying: ‘O God, be merciful to me, a sinner.’
| אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ | 14 |
I say to you, this one descended to his house justified, but not the other. For everyone who exalts himself will be humbled; and whoever humbles himself will be exalted.”
| ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ | 15 |
And they were bringing little children to him, so that he might touch them. And when the disciples saw this, they rebuked them.
| ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ | 16 |
But Jesus, calling them together, said: “Allow the children to come to me, and do not be an obstacle to them. For of such is the kingdom of God.
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ | 17 |
Amen, I say to you, whoever will not accept the kingdom of God like a child, will not enter into it.”
| וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) | 18 |
And a certain leader questioned him, saying: “Good teacher, what should I do to possess eternal life?” (aiōnios g166)
| ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ | 19 |
Then Jesus said to him: “Why do you call me good? No one is good except God alone.
| את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ | 20 |
You know the commandments: You shall not kill. You shall not commit adultery. You shall not steal. You shall not give false testimony. Honor your father and mother.”
| ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ | 21 |
And he said, “I have kept all these things from my youth.”
| וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ | 22 |
And when Jesus heard this, he said to him: “One thing is still lacking for you. Sell all the things that you have, and give to the poor. And then you will have treasure in heaven. And come, follow me.”
| ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ | 23 |
When he heard this, he became very sorrowful. For he was very rich.
| וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ | 24 |
Then Jesus, seeing him brought to sorrow, said: “How difficult it is for those who have money to enter into the kingdom of God!
| כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ | 25 |
For it is easier for a camel to pass through the eye of a needle, than for a wealthy man to enter into the kingdom of God.”
| ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ | 26 |
And those who were listening to this said, “Then who is able to be saved?”
| ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ | 27 |
He said to them, “Things that are impossible with men are possible with God.”
| ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ | 28 |
And Peter said, “Behold, we have left everything, and we have followed you.”
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ | 29 |
And he said to them: “Amen, I say to you, there is no one who has left behind home, or parents, or brothers, or a wife, or children, for the sake of the kingdom of God,
| ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ | 31 |
Then Jesus took the twelve aside, and he said to them: “Behold, we are ascending to Jerusalem, and everything shall be completed which was written by the prophets about the Son of man.
| כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ | 32 |
For he will be handed over to the Gentiles, and he will be mocked and scourged and spit upon.
| ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ | 33 |
And after they have scourged him, they will kill him. And on the third day, he will rise again.”
| והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ | 34 |
But they understood none of these things. For this word was concealed from them, and they did not understand the things that were said.
| ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ | 35 |
Now it happened that, as he was approaching Jericho, a certain blind man was sitting beside the way, begging.
| וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ | 36 |
And when he heard the multitude passing by, he asked what this was.
| ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ | 37 |
And they told him that Jesus of Nazareth was passing by.
| ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ | 38 |
And he cried out, saying, “Jesus, Son of David, take pity on me!”
| וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ | 39 |
And those who were passing by rebuked him, so that he would be silent. Yet truly, he cried out all the more, “Son of David, take pity on me!”
| ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ | 40 |
Then Jesus, standing still, ordered him to be brought to him. And when he had drawn near, he questioned him,
| מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ | 41 |
saying, “What do you want, that I might do for you?” So he said, “Lord, that I may see.”
| ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ | 42 |
And Jesus said to him: “Look around. Your faith has saved you.”
| ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ | 43 |
And immediately he saw. And he followed him, magnifying God. And all the people, when they saw this, gave praise to God.
