לוּקָס 17

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

32 זכרו את אשת לוט׃

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃