לוּקָס 17

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

E disse aos discipulos: É impossivel que não venham escandalos, mas ai d'aquelle por quem vierem!

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

Melhor lhe fôra que lhe pozessem ao pescoço uma mó de atafona, e fosse lançado ao mar, do que escandalizar um d'estes pequenos.

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

Olhae por vós mesmos. E, se teu irmão peccar contra ti, reprehende-o, e, se elle se arrepender, perdoa-lhe.

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

E, se peccar contra ti sete vezes no dia, e sete vezes no dia tornar a ti, dizendo: Arrependo-me; perdoa-lhe.

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

Disseram então os apostolos ao Senhor: Accrescenta-nos a fé.

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

E disse o Senhor: Se tivesseis fé como um grão de mostarda, dirieis a esta amoreira: Desarreiga-te d'aqui, e planta-te no mar; e vos obedeceria.

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

E qual de vós terá um servo lavrando ou apascentando, e, voltando elle do campo, lhe diga: Chega-te, e assenta-te á mesa?

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

E não lhe diga antes: Prepara-me a ceia, e cinge-te, e serve-me, até que tenha comido e bebido, e depois comerás e beberás tu?

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

Porventura dá graças ao tal servo, porque fez o que lhe foi mandado? Creio que não.

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

Assim tambem vós, quando fizerdes tudo o que vos fôr mandado, dizei: Somos servos inuteis, porque fizemos sómente o que deviamos fazer.

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

E aconteceu que, indo elle a Jerusalem, passou pelo meio da Samaria e da Galilea;

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

E, entrando n'uma certa aldeia, sairam-lhe ao encontro dez homens leprosos, os quaes pararam de longe;

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

E levantaram a voz, dizendo: Jesus, Mestre, tem misericordia de nós.

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

E elle, vendo-os, disse-lhes: Ide, e mostrae-vos aos sacerdotes. E aconteceu que, indo elles, ficaram limpos.

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

E um d'elles, vendo que estava são, voltou glorificando a Deus em alta voz;

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

E caiu aos seus pés, com o rosto em terra, dando-lhe graças: e este era samaritano.

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

E, respondendo Jesus, disse: Não foram dez os limpos? E onde estão os nove?

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

Não houve quem voltasse a dar gloria a Deus senão este estrangeiro?

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

E disse-lhe: Levanta-te, e vae; a tua fé te salvou.

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

E, interrogado pelos phariseos sobre quando havia de vir o reino de Deus, respondeu-lhes, e disse: O reino de Deus não vem com apparencia exterior.

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

Nem dirão: Eil-o aqui, ou, Eil-o ali; porque eis que o reino de Deus está entre vós.

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

E disse aos discipulos: Dias virão em que desejareis vêr um dos dias do Filho do homem, e não o vereis.

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

E dir-vos-hão: Eil-o aqui, ou, Eil-o ali está; não vades, nem os sigaes:

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

Porque, como o relampago, fuzilando de uma parte debaixo do céu, resplandece até á outra debaixo do céu, assim será tambem o Filho do homem no seu dia.

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

Mas primeiro convem que elle padeça muito, e seja reprovado por esta geração.

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

E, como aconteceu nos dias de Noé, assim será tambem nos dias do Filho do homem:

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

Comiam, bebiam, casavam e davam-se em casamento, até ao dia em que Noé entrou na arca, e veiu o diluvio, e os consumiu a todos.

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

Como tambem da mesma maneira aconteceu nos dias de Lot: comiam, bebiam, compravam, vendiam, plantavam e edificavam.

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

Mas no dia em que Lot saiu de Sodoma, choveu do céu fogo e enxofre, e os consumiu a todos.

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

Assim será no dia em que o Filho do homem se ha de manifestar.

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

N'aquelle dia, quem estiver no telhado, e as suas alfaias em casa, não desça a tomal-as; e, da mesma sorte, o que estiver no campo não volte para traz.

32 זכרו את אשת לוט׃

Lembrae-vos da mulher de Lot.

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

Qualquer que procurar salvar a sua vida perdel-a-ha, e qualquer que a perder salval-a-ha.

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

Digo-vos que n'aquella noite estarão dois n'uma cama; um será tomado, e outro será deixado.

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

Duas estarão juntas, moendo; uma será tomada, e outra será deixada.

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

Dois estarão no campo; um será tomado, o outro será deixado.

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

E, respondendo, disseram-lhe: Onde, Senhor? E elle lhes disse: Onde estiver o corpo, ahi se ajuntarão as aguias.