לוּקָס 17

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

Jesus sprach dann weiter zu seinen Jüngern: "Verführungen sind zwar unvermeidlich; doch wehe dem, durch den sie kommen!

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

Es wäre für ihn besser, er läge in des Meeres Tiefe mit einem Mühlstein um den Hals, als daß er eins der Kinder, die hier stehen, zur Sünde verführte.

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

Hütet euch davor! Sündigt dein Bruder, so weise ihn ernst zurecht; und wenn er es bereut, vergib ihm!

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

Ja wenn er sich siebenmal an einem Tag gegen dich versündigte und er käme siebenmal zu dir zurück und spräche: 'Es tut mir leid', so sollst du ihm vergeben."

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

Da baten die Apostel den Herrn: "Gib uns mehr Glauben!"

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

Der Herr antwortete: "Wenn ihr Glauben hättet wie ein Senfkorn, so sprächt ihr zu diesem Maulbeerbaum: Entwurzele dich und verpflanze dich ins Meer!' —, und er gehorchte euch.

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

Wer von euch sagt zu seinem Acker- oder Hüteknecht, wenn er vom Feld heimkehrt: 'Geschwind komm her und geh zu Tisch'?

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

Wird er ihm nicht vielmehr befehlen: 'Mach mir mein Abendessen fertig, schürze dich und bediene mich, bis ich gegessen und getrunken habe — dann halte du dein Mahl'?

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

Dankt er etwa dem Knecht, weil er getan hat, was ihm befohlen worden ist?

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

Ebenso auch ihr: Habt ihr alles ausgeführt, was euch aufgetragen worden ist, so denkt: wir haben als Knechte kein Verdienst; wir haben nur getan, was wir zu tun schuldig waren."

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

Auf seiner Wanderung nach Jerusalem zog er längs der Grenze zwischen Samaria und Galiläa.

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

Als er in ein Dorf kam, begegneten ihm zehn aussätzige Männer: die blieben von weitem stehen

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

und riefen laut: "Jesus, Meister, erbarme dich unser!"

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

Als er sie erblickte, sagte er zu ihnen: "Geht hin und zeigt euch den Priestern!" Während sie hingingen, wurden sie rein.

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

Aber einer von ihnen kam zurück, als er sich geheilt sah: er pries Gott mit lauter Stimme,

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

warf sich zu Jesu Füßen auf sein Angesicht und dankte ihm. Das war ein Samariter.

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

Da fragte Jesus: "Sind nicht alle zehn gesund geworden? Wo sind die anderen neun?

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

Hat sich sonst keiner gefunden, der zurückkäme, um Gott die Ehre zu geben, als dieser Fremdling?"

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

Und er sprach zu ihm: "Steh auf und geh! Dein Glaube hat dich gesund gemacht."

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

Einst fragten ihn die Pharisäer: "Wann kommt Gottes Königreich?" Er antwortete ihnen: "Gottes Königreich kommt ganz ohne äußeres Aufsehen.

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

Man kann auch nicht sagen: 'Hier ist es oder dort.' Denn wißt: Gottes Königreich ist schon mitten unter euch."

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

Dann sagte er zu seinen Jüngern: "Die Zeit wird kommen, wo ihr euch danach sehnt, nur einen von den Tagen des Menschensohnes zu erleben; doch ihr sollt ihn nicht erleben.

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

Dann wird man zu euch sagen: 'Seht dort, seht hier (ist der Messias)!' Geht nicht hin, lauft solchen Leuten nicht nach!

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

Denn wie der Blitz aufleuchtet und am Himmel hin- und herzuckt, so wird der Menschensohn an seinem Tage sein.

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

Zuvor aber muß er viel leiden und von dem gegenwärtigen Geschlecht verworfen werden.

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

Wie es in Noahs Tagen zuging, so wird's auch zugehen in des Menschensohnes Tagen:

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

Man aß und trank, man nahm zur Ehe und gab zur Ehe bis zu dem Tag, als Noah in die Arche ging. Dann brach die Flut herein und vertilgte alle.

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

Ganz ebenso ging's in den Tagen Lots: man aß und trank, man kaufte und verkaufte, man pflanzte und baute.

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

Doch an dem Tag, wo Lot aus Sodom ging, fiel ein Feuer- und Schwefelregen vom Himmel und vertilgte alle.

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

So wird's auch an dem Tag sein, an dem der Menschensohn sich offenbart.

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

Wer an jenem Tag auf dem Dach ist und sein Gerät im Haus liegen hat, der soll nicht erst hinuntergehen und es holen; und ebenso: wer draußen auf dem Feld ist, der kehre nicht zurück in seine Wohnung.

32 זכרו את אשת לוט׃

Denkt an Lots Weib!

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

Wer sein Leben zu erhalten sucht, der wird's verlieren; und wer's verliert, der wird es sich bewahren.

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

Ich sage euch: In jener Nacht werden zwei Männer auf einem Lager ruhen: der eine wird mitgenommen, der andere bleibt zurück.

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

Zwei Frauen werden miteinander mahlen: die eine wird mitgenommen, die andere bleibt zurück."

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

Da fragten ihn die Jünger: "Wo, Herr (finden wir dann Zuflucht)?" Er antwortete ihnen: "Wo der Leichnam ist, da versammeln sich auch die Geier."