לוּקָס 17

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

La Yeecu yi nob bwankacebe, “nyimaka mami ter kottangka wo adokbo maka bwirank kektiye dila cilkakiniwo a yilam cotiyeu!

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

Can nyimiri kin yei cimenti ner kuwaka kwircer amerkanco mor fara kan'nge wo ca yilam diker kottanka biduwatinimbo wuronin.

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

Kom yabki dor kumer. No kemwe kanngumdi, werangco, cano ciyilotendi dobcinen.

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

Cano kanmwen kiriti niber kikakukowimdi yilam bou munen kiriti niber yiki, min yiloten, yilam nyo dobcinen”

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

Dilla nobtoman'gebo cinyi Teeluwe, “cuob nyienten bilingkeu”.

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

Teeluwe lanyiki, “Cano komki bilinke duwali na nun bikateri, mwanyi tiyowo, kwomfo, ya kulken mor caji”, atim manyo.

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

Canwe more kume carno wiki cawonya wuro cuo cinen tomboti kakaa tocinen kwameti, cano yilam kiri, ayicoti, canokono bouyifo na camcarito?

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

Mani co yicoti ki mamen diker nan cam, na bwam dak mwekori maman na'nyend benan dimcaka carito kan'nge noko mu'ngeko?

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

Manica ma cariya cewonin buka kamin yekti wori madikeci dokco ciya mane, keno am mani nyori?

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

Nyo, cano kom bwanten ciyikomemri, lakom toki, 'nyin can'nya manki nanyene. Nyim ma dikewo tam kang'eu”.

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

Kakuko kamnye ciyakenti Wurcalimani lacim bwanteng beten Samariya kan'nge Galili.

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

Kambo cidokenti cunnuku kan'nyeri, dila bayiloto kan'ngerobo kwob ki wale citim kutan cinkicico.

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

Lacin kun diro “Yeecu, Tee kwama, cibwini nyeto”

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

Kaci tociyeri, yici, “yakom dang dor kumero nob waberonin”. Yilam kambo ciyakentiyeri lacin yilam wucak.

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

Wiri morece kacito cin cerco wucak keri, yilanken, duktang kwama kidiro kwamer.

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

Cin yari kabum Yeecu, cin bucinen kamti. Cin ba Samariye.

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

Yeecu in ciya toki, “kebo kwob ci ceri wucakka? infe tanneceu?

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

Kan'nge mani wo yilam nekwaama durke kanco fabewo kikwaca?”

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

Lanyico, “Kwoni yayam mwem. Bilinke mweu ceerner”.

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

Kambo Faricawa meco kwamawo liyar kwamaro aboutiyeu, Yeecu ciya nyiki, “Liyar kwaamaro kobo nyomka maticike.

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

Mani atokti, 'iriwo!' Kakaa, 'wurenhim!' Wori Liyar kwaamaro kino tiber kumer”

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

Yeecu yi nob bwankabo, “Kumeni wi bouti nawo ka yoner toka kume win mor kumeni bi bwe niggire, dilla mani ka toti.

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

Ciyan yikon, “Tofiren! 'Tofuo!' Dila kom yakomtore, kakaa kom bwangten cire.

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

Nawo meblankako Nefilanti nafo cunya di kwamaka wori ya ken cunya di kwamako wureno, Nyo bi bwe nii a yilanyo ki kume bokaceko.

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

Dila kang catin nuwe dotangetinim kidimen kidimen bwiriri, nubo kaleweu ankoco.

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

Kambo bwi kal Nuhu re, nacuwo tak a bwiuti ki kwama bibwe nii aboutiyeu.

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

Citi cai, citi noi, citi nai, cinakenti yaken di ye Nuhu doken Nabire kwama la mwom wermakabo bow twalan'gum ci kwarub gwamm.

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

Nyo cimani ki kwama lutuwe, citi cai, citi noi, citinenii, citi miyei, ci fi fikkoti, cimuran'ngi.

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

Dila kikakuko Lutu, cerum Saduma, lakira kwaamako caruu dikwama, twalan'ngum ci gwamm.

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

Nyotak abwiuti ki kume bibweni aboutiye.

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

Kikakuko wori, niiwo dor kureu ayiraure kica tu kulencer mor luwe. Nyotak niiwo kiyeu ayilaure.

32 זכרו את אשת לוט׃

Komkwaki wii Lutu.

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

Niwo cwidumecetiyeu, anlemco, lano niwo lem dumeceri, anfiyanco.

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

Miyikomti, kumewo amfiya nubo yob kwangni win. Atim tumwin nadubomwimeu.

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

Atim fiya natubo yob ci kuwa nerti ware. Atim tum win na dubom win.”

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

Atim to nubom yob kii, “Antum win nadubom win”.