לוּקָס 16

1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃

And he said also unto the disciples, There was a certain rich man, which had a steward; and the same was accused unto him that he was wasting his goods.

2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃

And he called him, and said unto him, What is this that I hear of thee? render the account of thy stewardship; for thou canst be no longer steward.

3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃

And the steward said within himself, What shall I do, seeing that my lord taketh away the stewardship from me? I have not strength to dig; to beg I am ashamed.

4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃

I am resolved what to do, that, when I am put out of the stewardship, they may receive me into their houses.

5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃

And calling to him each one of his lord’s debtors, he said to the first, How much owest thou unto my lord?

6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃

And he said, A hundred measures of oil. And he said unto him, Take thy bond, and sit down quickly and write fifty.

7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃

Then said he to another, And how much owest thou? And he said, A hundred measures of wheat. He saith unto him, Take thy bond, and write fourscore.

8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ (aiōn g165)

And his lord commended the unrighteous steward because he had done wisely: for the sons of this world are for their own generation wiser than the sons of the light. (aiōn g165)

9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃ (aiōnios g166)

And I say unto you, Make to yourselves friends by means of the mammon of unrighteousness; that, when it shall fail, they may receive you into the eternal tabernacles. (aiōnios g166)

10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃

He that is faithful in a very little is faithful also in much: and he that is unrighteous in a very little is unrighteous also in much.

11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃

If therefore ye have not been faithful in the unrighteous mammon, who will commit to your trust the true [riches]?

12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃

And if ye have not been faithful in that which is another’s, who will give you that which is your own?

13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃

No servant can serve two masters: for either he will hate the one, and love the other; or else he will hold to one, and despise the other. Ye cannot serve God and mammon.

14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃

And the Pharisees, who were lovers of money, heard all these things; and they scoffed at him.

15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃

And he said unto them, Ye are they that justify yourselves in the sight of men; but God knoweth your hearts: for that which is exalted among men is an abomination in the sight of God.

16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃

The law and the prophets [were] until John: from that time the gospel of the kingdom of God is preached, and every man entereth violently into it.

17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃

But it is easier for heaven and earth to pass away, than for one tittle of the law to fall.

18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃

Every one that putteth away his wife, and marrieth another, committeth adultery: and he that marrieth one that is put away from a husband committeth adultery.

19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

Now there was a certain rich man, and he was clothed in purple and fine linen, faring sumptuously every day:

20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃

and a certain beggar named Lazarus was laid at his gate, full of sores,

21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃

and desiring to be fed with the [crumbs] that fell from the rich man’s table; yea, even the dogs came and licked his sores.

22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

And it came to pass, that the beggar died, and that he was carried away by the angels into Abraham’s bosom: and the rich man also died, and was buried.

23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ (Hadēs g86)

And in Hades he lifted up his eyes, being in torments, and seeth Abraham afar off, and Lazarus in his bosom. (Hadēs g86)

24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃

And he cried and said, Father Abraham, have mercy on me, and send Lazarus, that he may dip the tip of his finger in water, and cool my tongue; for I am in anguish in this flame.

25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

But Abraham said, Son, remember that thou in thy lifetime receivedst thy good things, and Lazarus in like manner evil things: but now here he is comforted, and thou art in anguish.

26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃

And beside all this, between us and you there is a great gulf fixed, that they which would pass from hence to you may not be able, and that none may cross over from thence to us.

27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃

And he said, I pray thee therefore, father, that thou wouldest send him to my father’s house;

28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃

for I have five brethren; that he may testify unto them, lest they also come into this place of torment.

29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃

But Abraham saith, They have Moses and the prophets; let them hear them.

30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃

And he said, Nay, father Abraham: but if one go to them from the dead, they will repent.

31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

And he said unto him, If they hear not Moses and the prophets, neither will they be persuaded, if one rise from the dead.

Lazarus outside the Rich Man's House