לוּקָס 16
| ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ | 1 |
| ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ | 2 |
| ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ | 3 |
| ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ | 4 |
| ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ | 5 |
| ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ | 6 |
| ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃ | 7 |
| וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ (aiōn g165) | 8 |
| וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃ (aiōnios g166) | 9 |
| הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃ | 10 |
| לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ | 11 |
| ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃ | 12 |
| אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃ | 13 |
| וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃ | 14 |
| ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃ | 15 |
| התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃ | 16 |
| אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃ | 17 |
| כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃ | 18 |
| איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ | 19 |
| ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ | 20 |
| ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ | 21 |
| ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ | 22 |
| ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ (Hadēs g86) | 23 |
| ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ | 24 |
| ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ | 25 |
| ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ | 26 |
| ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ | 27 |
| כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ | 28 |
| ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ | 29 |
| ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ | 30 |
| ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃ | 31 |
