לוּקָס 15
| ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃ | 1 |
Alu golo lampu naakumyanv okv toakunam vdwv achialvgo Jisu gvlo tvvdubv aatoku,
| וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃ | 2 |
Parisis vdwvla Pvbv tamsarnv vdwv minsiminpit rapto, “So nyi si toa kunam vdwa naarwk sidu okv bunua lvkobvka dvbam tvdu!”
| וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃ | 3 |
Vkvlvgabv Jisu bunua so minchisinam sum mintam toku:
| מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ | 4 |
“Vkv aingbv nonugv lokv akonv svlar ngv lwnggo doore okv bunugv lokv akonyi ngemure-nw ogu rireku? Nw chamkia gula kia nga nvmwnglo kayupila okv ngenv akin a kaapama dvdvlo makar reku.
| והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ | 5 |
Vdwlo nw mapa rikudw nw achialvbv mvngpu laku hum ninyigv gorbwnglo vvpv toku.
| ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ | 6 |
Okv um naam lo bakkor lwktoku. Vbvrikunamv nw ninyigv ajin vdwa okv namrwk vdwa gokkum tokula bunua mintoku, ‘Ngo achialvbv mvngpu duku ngo ngoogv svlar ngenv anga paakunamv. Klvi ngonu naayap lakuju!’
| אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃ | 7 |
Ho apiabv, ngo nonua mindunv, nyidomooku tolo hum kaiyabv mvngpure rimurnv nyi go mvngdin kubolo chamkia gula kia yvv mvngdin kusegu kaakumanv mamsenga.”
| או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃ | 8 |
“Vmalo nyimv nvgo ain lokdwng charring go doonv chargunyi ngemu toku—nw ogu ripvku? Nw mvdurrupum a baanu toku, ninyigv naam a pakak toku, okv kaapama dvdvlobv um alvyaungbv kaakar toku.
| והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃ | 9 |
Vdwlo nw hum kaapa tokudw, nw ninyigv ajin vdwa okv namrwk ajin vdwa gokdum sitoku, okv bunua mintoku, ‘Ngo achialvbv mvngpu dukunv ngo ngoogv ngemu kunam lokdwng nga paapvku. Klvi ngonu naayap lakuju!’
| כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ | 10 |
Ngo nonua mindu, ho apiabv rimurnv nyi gunv mvngdin kubolo vkvgv aolo Pwknvyarnv gv gindungpingko vdwv achialvbv mvngpu yadunv.”
| ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ | 11 |
Jisu mimbwngla minto, “Ho hoka nyi akonv nw kuunyilo anyigo dooto.
| ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ | 12 |
Boruya angv ninyia minto, ‘Abu, vjak yikungyira ngo gvnga ngam jilabv,’ Vkvlvgabv abu hv yikungyira vdwa kuunyilo anyi gv pingkolo orpin sitoku.
| ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ | 13 |
Lonyi loum kochinglo boruya angv ninyigv yikungyira vdwa pyoktoku okv morko nga gvtokula naam a vngyu toku. Nw adu koko mookulo vngtoku, hoka nw rikunamv ninyigv morko nga mvnam mvsubv mva toku.
| ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ | 14 |
Nw vdwgo gvku bvdw hum mvnwngnga mva toku. Vbvrikunamv dvmayarwng go ho mooku hoka vngtoku, okv nw hoka oguka kaaku mabv ramkar toku.
| וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ | 15 |
Vkvlvgabv nw ho mookugv nyi gonvgv lvgabv kudungkua riji dukubv vngtoku, hv ninyia ninyigv rongo adukolo lo vrik kaaria modubv vnglin motoku.
| ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ | 16 |
Nw ninyigv dvse a vrik gv dvnam dvku lokv dvsu tvnvpv mvngto, vbvritola yvvka ninyia dvnam jinv kaama toku.
| וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ | 17 |
Anyung anya nga ninyigv haapok lo mvngchin raptoku okv mintoku, ‘Ngo Abu gv nyi riria modubv goknam mvnwng hvka bunu dvnam a dvlv kumabv dvmin duku, okv ngo soka kano gvbv sakap tvya dukunv!
| אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ | 18 |
Ngo gudung reku okv Abu gvlo vngreku, okv minreku, Abu, ngo Pwknvyarnv nyila okv nam la rinyingla rimur tokubv.
| ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ | 19 |
Ngo noogv kuunyilo ngv vla mindubv riya kuma; no nga noogv riria nvbv goknam nyi ako bv mvngla kubvka,’
| ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ | 20 |
Vkvlvgabv nw gudung toku okv ninyigv Abu gvlo vla vngkur raptoku. “Nw vjakgobv naam vngchi sengv lamtv ngv adudvto hoka ninyigv Abu hv ninyia kaapa toku; nw haapok v hau toku, okv nw joktoku, okv ninyigv laak hv ninyigv kuunyilo nga jarbwng toku, okv ninyia moopupdvtak toku.
| ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ | 21 |
Kuunyilo ngv mintoku, ‘Abu, ngo Pwknvyarnv nyila nam la rinyingla rimur tokubv. Ngo noogv kuunyilo ngv vla mindubv riya kuma.’
| ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ | 22 |
Vbvritola Abu hv ninyigv pakbu vdwa goktoku. ‘Baapubv!’ nw minto. ‘Jvtvlaklwk alvyachok nvnga bvnglwkto okv ninyia pilwkto. Ninyigv lakchinglo lakchup go pilwkto okv ninyigv lvpa lo lvsup goka.
| והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ | 23 |
Vbvrikunamv vngnyika okv svbv bakboknv akonyi paala hum mvki tvka, okv klvi ngonu naayapla dvpam go pamla kuju!
| כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ | 24 |
Ngoogv kuunyilo angv si sirokunv ngv, vbvritola vjak nw turpvku; nw ngooro kunvngv, vbvritola vjak ninyia paapv kunv.’ Okv vkvlvgabv dvpam ha pamrap toku.”
| ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ | 25 |
“Vbvrire hoka kuunyilo achi yangv agum rongolo rito. Ninyigv lamtvlo vngkur rikulo, vdwlo naam aachidvlv bv riri hoka, nw giomin okv soomin namgv sidu a tvvpa toku.
| ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ | 26 |
Vkvlvgabv nw pakbu ako goklwkla okv ninyia tvvkato, ‘Ogugo ridung dunvla?’
| ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ | 27 |
‘Noogv boruv naam aakur pvku,’ pakbuv mirwkto, ‘Okv noogv Abu svbv babok yachok nvgonyi paki pvkunv, ogulvgavbolo nw ninyia ayak alvdvkubv paakunam lvgabv.’
| ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ | 28 |
Achi yangv achialvbv kvchakbriak laila nw naam arwnglo aamato; vkvlvgabv ninyigv Abu agumlo linto okv ninyia arwng aatokv vla kodwkkrwkla minto.
| ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ | 29 |
Vbvritola nw ninyigv Abunyi mirwksito, ‘Kaatoka, anying mvnwnglo ngo nyira jvbv noogv lvgabv kudungkua nga rijito, okv ngo noogv minam a vdwloka tvvmabv rinam kaama. No nga ogugo jipv? Ngoogv ajin vdwaka lvkobv dvpam dvgv laka vla yabin akoka ka jinam kaama!
| ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ | 30 |
Vbvritola noogv kuunyilo angv si noogv yikungyira mvnwngnga randi vdwlo mva nvmin kunvngv, okv vdwlo nw naam aakur kunamv no ninyigv lvgabv svbv bakbok nvgonyi paki jiminla!’
| ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ | 31 |
Abu v mirwkto, ‘Ngoogv kuunyilo nga,’ ‘no ngam alu loki a lvkobv doobwng kunvngv, okv ngo ogugo doopv kudw mvnwngngv nokvku.
| אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ | 32 |
Vbvritola ngonuv naayap segorung okv mvngpu segorung, ogulvgavbolo no gv boruv siro kunvngv, vbvritola vjak nw turpvku; nw ngero toku, vbvritola vjak ninyia paapvku.’”
