לוּקָס 14

1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

It happened on the Sabbath Day when he went into the house of a certain ruler among Pharisees to take a meal, that they were watching him.

2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

And lo! there was in front of him a man who had dropsy.

3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

So Jesus questioned the lawyers and the Pharisees, "Is it lawful to heal on the Sabbath Day or not?"

4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

They kept silent. Then Jesus took him and healed him and let him go.

5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

And to them he said, "Which of you when an ox or ass has fallen into a well, will at once pull him out on the Sabbath Day?"

6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

They could not answer this.

7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

He told a parable to the guests when he noticed how they began choosing the best seats. He said to them.

8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

"When you are invited by any one to a marriage-feast, do not sit down in the best seat, lest a guest more distinguished than yourself has been invited, and your host come to you and say,

9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

"‘Give place to this man,’ and then with mortification you proceed to take the lowest place.

10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

"But when you are invited, go and sit down in the lowest place, so that when your host arrives he may say to you, ‘My friend, come up higher.’ Then you will be honored before the other guest.

11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

"For every one who exalts himself shall be humbled, and he who humbles himself shall be exalted."

12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

Also to his host who had invited him, he continued, saying. "When you are making a dinner-party or a supper, do not invite your friends, or your brothers, or your relatives, or your rich neighbors, lest it chance that they invite you in return, and a recompense be made by you.

13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

"But when you make a reception, invite the poor, the maimed, the lame, the blind.

14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

"Then you will be blessed, because they have no means to repay you, but you shall be paid in the Resurrection of the Just."

15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

One of his fellow guest who was listening to him, said to him, "Blessed are those who eat bread in the kingdom of God."

16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

Jesus answered. "A certain man was making a great feast to which he invited many guests.

17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

"At dinnertime he sent his slave to say to those who had been invited, ‘Come, for all things are now ready.’

18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

"And they all, without exception, proceeded to excuse themselves. The first told him. ‘I have bought a field, and must needs go and see it. Pray have me excused.’

19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

"The second said. ‘I have bought five yolk of oxen and am on my way to try them. I pray that you will have me excused.’

20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

"‘I have taken a wife,’ said the another, ‘and for that reason I am unable to come.’

21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

"So the slave came and presented all these answers to his master. Then the master of the house was indignant, and said to his slave. ‘Go out, quickly, into the streets and alleys of the city, and bring in hither the poor, the maimed, the blind, the lame.’

22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

"And the slave said, ‘My master, your orders have been carried out, but yet there is room.’

23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

"Said the master to his slave. ‘Go out into the roads and the hedges, and make them come in, so that my house may be filled.

24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

"‘For I tell you that not one of those invited guests shall taste my supper.’"

25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

Great crowds were along with him, and he turned to them and said.

26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

"If any one comes to me and does not hate father and his mother, his wife and children, his brothers and sisters, yes, and his own very life also, he cannot be a disciple of mine.

27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

"Whoever does not carry his own cross and come after me, cannot be a disciple of mine.

28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

"Which of you who is desirous of building a tower, does not sit down first and count the cost, to see if he has the means to complete it?

29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

"Lest it happen that after he has laid the foundations and is unable to complete it, all who see it shall begin to jeer at him saying,

30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

"‘This fellow began to build and could not finish.’

31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

"Or what king as he goes forth to join battle with another king in war does not sit down first and deliberate whether he can meet with ten thousand men the one who is advancing against him with twenty thousand?

32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

"If he cannot, while the other king is yet a great way off, he sends an embassy to ask conditions of peace.

33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

"Just so any one of you who does not renounce all that he has cannot be my disciple.

34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

"Salt is good, but if even the salt have lost its flavor, with what shall it be seasoned?

35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

"It is fit neither for the land nor the dung-hill; men cast it out. He who has ears to hear let him listen to this!"