לוּקָס 14

1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

And it came to pass, when he went into the house of a certain man of the chiefs of the Pharisees on a sabbath to eat bread, that they were watching him.

2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

And behold, there was a certain man in front of him afflicted with edema.

3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

And having responded, Jesus spoke to the lawyers and Pharisees, saying, Is it permitted to heal on the sabbath?

4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

But they were silent. And having taken him, he healed him and released him.

5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

And having responded, he said to them, Of which of you will a son or an ox fall into a pit, and he will not straightaway lift him out on the day of the sabbath?

6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

And they could not answer him back to these things.

7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

And he spoke a parable to those who were invited when he noticed how they chose out the chief places, saying to them,

8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

When thou are invited by any man to wedding festivities, do not sit down in the chief place, lest there may be a more honorable man than thou who was invited by him.

9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

And he who invited thee and him, having come, will say to thee, Give place to this man, and then thou will begin with embarrassment to take the last place.

10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

But when thou are invited, having gone, sit down in the last place, so that when he who has invited thee comes, he will say to thee, Friend, go up higher, then it will be esteem to thee in the presence of those dining with thee.

11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

Because every man who lifts himself up will be made lower, and he who makes himself lower will be lifted up.

12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

And he also said to the man who invited him, When thou make a dinner or a supper, do not call thy friends, nor thy brothers, nor thy kinsmen, nor prosperous neighbors, lest they also invite thee in return, and a recompense be made to thee.

13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

But when thou make a feast, call the poor, the maimed, the lame, the blind,

14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

and thou will be blessed, because they do not have to recompense thee, for it will be recompensed to thee at the resurrection of the righteous.

15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

And a certain man of those dining together having heard these things, he said to him, Blessed is he who will eat dinner in the kingdom of God.

16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

And he said to him, A certain man made a great supper, and he invited many.

17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

And he sent forth his bondman at the hour of the meal to say to those who were invited, Come, because all things are now ready.

18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

And they all from one began to make excuse. The first said to him, I have bought a field, and I have need to go out and see it. I ask thee have me excused.

19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

And another said, I bought five yoke of oxen, and I go to test them. I ask thee have me excused.

20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

And another said, I married a wife, and because of this I cannot come.

21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

And that bondman, having come, he informed his lord these things. Then the house-ruler having become angry, he said to his bondman, Go out quickly into the thoroughfares and lanes of the city, and bring here the poor and maimed and crippled and blind.

22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

And the bondman said, Lord, as thou commanded it has happened, and yet there is room.

23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

And the lord said to the bondman, Go out into the roads and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled.

24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

For I say to you, that none of those men who were invited will taste of my supper. For many are called, but few chosen.

25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

Now many multitudes went with him, and having turned, he said to them,

26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

If any man comes to me, and does not regard as inferior his father, and mother, and wife, and children, and brothers, and sisters, and besides his own life also, he cannot be my disciple.

27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

And whoever does not bear his cross, and come behind me, cannot be my disciple.

28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

For which of you wanting to build a tower, does not, having first sat down, count the cost whether he has the things for completion?

29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

So that perhaps, having laid its foundation, and not being able to finish, all those who see begin to ridicule him,

30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

saying, This man began to build, and was not able to finish.

31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

Or what king going to encounter another king in war, will not, having first sat down, consult whether he is able with ten thousand to meet him who comes against him with twenty thousand?

32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

And if not, while he is still far off, having sent a delegation, he asks the things about peace.

33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

So therefore every man of you who does not renounce all things being possessed by him, cannot be my disciple.

34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

The salt material is good, but if the salt material becomes tasteless, by what will it be seasoned?

35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

It is fit neither for the land nor for manure; they cast it out. He who has ears to hear, let him hear.