לוּקָס 14

1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

Jedne subote dođe on u kuću nekoga prvaka farizejskog na objed. A oni ga vrebahu.

2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

Kad evo: pred njim neki čovjek koji je imao vodenu bolest.

3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

Nato Isus upita zakonoznance i farizeje: “Je li dopušteno subotom liječiti ili nije?”

4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

A oni mukom ponikoše. On ga dotaknu, izliječi i otpusti.

5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

A njima reče: “Ako komu od vas sin ili vol padne u bunar, neće li ga brže bolje izvući i u dan subotni?”

6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

I ne mogoše mu na to odgovoriti.

7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

Promatrajući kako uzvanici biraju prva mjesta, kaza im prispodobu:

8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

“Kada te tko pozove na svadbu, ne sjedaj na prvo mjesto da ne bi možda bio pozvan koji časniji od tebe,

9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

te ne dođe onaj koji je pozvao tebe i njega i ne rekne ti: 'Ustupi mjesto ovome.' Tada ćeš, postiđen, morati zauzeti posljednje mjesto.

10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

Nego kad budeš pozvan, idi i sjedni na posljednje mjesto pa, kada dođe onaj koji te pozvao, da ti rekne: 'Prijatelju, pomakni se naviše!' Bit će ti to tada na čast pred svim sustolnicima,

11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

jer - svaki koji se uzvisuje, bit će ponižen, a koji se ponizuje, bit će uzvišen.”

12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

A i onome koji ga pozva, kaza: “Kad priređuješ objed ili večeru, ne pozivaj svojih prijatelja, ni braće, ni rodbine, ni bogatih susjeda, da ne bi možda i oni tebe pozvali i tako ti uzvratili.

13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

Nego kad priređuješ gozbu, pozovi siromahe, sakate, hrome, slijepe.

14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

Blago tebi jer oni ti nemaju čime uzvratiti. Uzvratit će ti se doista o uskrsnuću pravednih.”

15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

Kad je to čuo jedan od sustolnika, reče mu: “Blago onome koji bude blagovao u kraljevstvu Božjem!”

16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

A on mu reče: “Čovjek neki priredi veliku večeru i pozva mnoge.

17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

I posla slugu u vrijeme večere da rekne uzvanicima: 'Dođite! Već je pripravljeno!'

18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

A oni se odreda počeli ispričavati. Prvi mu reče: 'Njivu sam kupio i valja mi poći pogledati je. Molim te, ispričaj me.'

19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

Drugi reče: 'Kupio sam pet jarmova volova pa idem okušati ih. Molim te, ispričaj me.'

20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

Treći reče: 'Oženio sam se i zato ne mogu doći.'”

21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

“Sluga se vrati i javi to domaćinu. Tada domaćin, gnjevan, reče sluzi: 'Iziđi brzo na trgove gradske i ulice pa dovedi ovamo prosjake, sakate, slijepe i hrome.'

22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

I sluga reče: 'Gospodaru, učinjeno je što si naredio i još ima mjesta.'

23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

Reče gospodar sluzi: 'Iziđi na putove i među ograde i prisili neka uđu da mi se napuni kuća.'

24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

A kažem vam: nijedan od onih pozvanih neće okusiti moje večere.”

25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

S njim je zajedno putovalo silno mnoštvo. On se okrene i reče im:

26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

“Dođe li tko k meni, a ne mrzi svog oca i majku, ženu i djecu, braću i sestre, pa i sam svoj život, ne može biti moj učenik!

27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

I tko ne nosi svoga križa i ne ide za mnom, ne može biti moj učenik!”

28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

“Tko od vas, nakan graditi kulu, neće prije sjesti i proračunati troškove ima li čime dovršiti:

29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

da ga ne bi - pošto već postavi temelj, a ne mogne dovršiti - počeli ismjehivati svi koji to vide:

30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

'Ovaj čovjek poče graditi, a ne može dovršiti!'

31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

Ili koji kralj kad polazi da se zarati s drugim kraljem, neće prije sjesti i promisliti da li s deset tisuća može presresti onoga koji na nj dolazi s dvadeset tisuća?

32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

Ako ne može, dok je onaj još daleko, poslat će poslanstvo da zaište mir.”

33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

“Tako dakle nijedan od vas koji se ne odrekne svega što posjeduje, ne može biti moj učenik.”

34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

“Dobra je sol. Ali ako i sol obljutavi, čime će se ona začiniti?

35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Nije prikladna ni za zemlju ni za gnojište. Van se baca. Tko ima uši da čuje, neka čuje!”