לוּקָס 13
| ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ | 1 |
Now at that time there were some present who told Him about the Galileans whose blood Herod had mixed with their sacrifices.
| ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ | 2 |
So in answer Jesus said to them: “Do you suppose that those Galileans were worse sinners than all the other Galileans, because they suffered such things?
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ | 3 |
Not at all, I tell you, but unless you repent you will all likewise perish!
| או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ | 4 |
Or those eighteen on whom the tower of Siloam fell and killed them; do you suppose they were worse offenders than all others living in Jerusalem?
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ | 5 |
Not at all, I tell you, but unless you repent you will all likewise perish!”
| וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ | 6 |
Then He told this parable: “A certain man had a fig tree planted in his vineyard, and he came looking for fruit on it and found none.
| ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ | 7 |
So he said to the gardener: ‘Look, for three years I have come looking for fruit on this fig tree and have not found any. Cut it down; just why must it waste the soil?’
| ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ | 8 |
But in answer he said to him, ‘Sir, let it be this year also, until I dig around it and apply fertilizer,
| אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ | 9 |
in case it produces fruit—but if not, then cut it down.’”
| ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ | 10 |
Now as Jesus was teaching in one of the synagogues on the Sabbath,
| והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ | 11 |
He saw a woman there who had been crippled by a spirit for eighteen years—she was bent over and could not straighten up.
| ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ | 12 |
So He called her over and said to her, “Woman, you are loosed from your infirmity!”
| וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ | 13 |
He placed His hands on her and immediately she was made straight and started glorifying God.
| ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ | 14 |
But the ruler of the synagogue reacted with indignation, because Jesus had healed on the Sabbath, and he said to the crowd, “There are six days in which one should work; therefore come and be healed on them, and not on the Sabbath.”
| ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ | 15 |
So the Lord answered him and said: “Hypocrites! Does not each one of you on the Sabbath loose his ox or donkey from the stall and lead it away to water?
| וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ | 16 |
So ought not this woman, being a daughter of Abraham, whom Satan kept bound during eighteen long years, be freed from this bond on the Sabbath day?”
| ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ | 17 |
When He said these things all His adversaries were put to shame, while all the crowd was rejoicing over all the glorious things that were being done by Him.
| ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ | 18 |
Then He said: “What is the Kingdom of God like, and to what shall I compare it?
| דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ | 19 |
It is like a mustard seed, which a man took and planted in his garden; and it grew and became a sizable tree, and the birds of the air perched on its branches.”
| ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ | 20 |
Again He said: “To what shall I compare the Kingdom of God?
| דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ | 21 |
It is like yeast that a woman took and mixed into three measures of flour, until it was all leavened.”
| ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃ | 22 |
He was traveling through various towns and villages, teaching and journeying toward Jerusalem.
| וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ | 23 |
Then someone said to Him, “Lord, are the ones being saved few?” So He said to them:
| ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ | 24 |
“Exert yourselves to enter through the narrow gate, because many, I say to you, will try to enter and not manage it.
| והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ | 25 |
When once the master of the house gets up and shuts the door, and you begin to stand outside and knock on the door saying, ‘Lord, Lord, open to us!’ and in answer he will say to you, ‘I do not know you; where are you from?’
| אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ | 26 |
then you will begin by saying, ‘We ate and drank in your presence, and you taught in our streets.’
| ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ | 27 |
But he will say: ‘I tell you, I do not know where you are from. Depart from me, all you workers of iniquity.’
| ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ | 28 |
“There will be weeping there, and gnashing of teeth, when you see Abraham and Isaac and Jacob and all the prophets in the Kingdom of God, but you yourselves being thrown out.
| ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃ | 29 |
They will even come from the east, the west, the north and the south, and recline in the Kingdom of God.
| והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ | 30 |
Yes indeed, there are last who will be first, and there are first who will be last.”
| ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ | 31 |
On that same day some Pharisees approached saying to Him, “Get out of here and go away, because Herod wants to kill you.”
| ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃ | 32 |
He said to them: “Go tell that ‘fox’, ‘Take note, I am casting out demons and performing cures today and tomorrow, and on the third I will be perfected.’
| אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ | 33 |
Nevertheless I must keep going today and tomorrow and the day following, because it is not credible that a prophet should perish outside of Jerusalem!
| ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ | 34 |
“Jerusalem, Jerusalem, she who kills the prophets and stones those who are sent to her! How often I wanted to gather your children together, like a hen gathers her brood under her wings, but you were not willing!
| הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ | 35 |
So then, your house is left to you desolate. I tell you that you will definitely not see me until the time comes when you say, ‘Blessed is He who comes in the name of the Lord!’”
