לוּקָס 12
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ | 1 |
And when great multitudes were assembled by myriads, so that they trod one upon another, Jesus began to say to his disciples: First of all, beware for yourselves of that leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 2 |
For there is nothing hidden, which will not be revealed; nor concealed, that will not be known.
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ | 3 |
For whatever ye speak in the dark, will be heard in the light; and what in secret chambers, ye whisper in the ear, will be proclaimed on the house-tops.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ | 4 |
And to you, my friends, I say: Be not afraid of them that kill the body, and afterwards have nothing more they can do.
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) | 5 |
But I will show you, of whom to be afraid: of him who, after he hath killed, hath authority to cast into hell. Yea, say I to you: be afraid of him. (Geenna g1067)
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ | 6 |
Are not five sparrows sold for two assarii? and not one of them is forgotten before God.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ | 7 |
And as for you, the very hairs of your head are all numbered. Fear not, therefore; for ye are superior to many sparrows.
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ | 8 |
And I say to you, that every one that shall confess me before men, the Son of man will also confess him before the angels of God.
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ | 9 |
But he that shall deny me before men, shall himself be denied before the angels of God.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ | 10 |
And every one that shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but he that shall reproach the Holy Spirit, it will not be forgiven him.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ | 11 |
And when they shall bring you into the synagogues, before chiefs and men in authority, be not anxious how ye shall make defence, or what ye shall say;
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ | 12 |
for the Holy Spirit will, in that hour, instruct you what to say.
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ | 13 |
And one of the assembly said to him: Teacher, tell my brother, to divide the inheritance with me.
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ | 14 |
But Jesus said to him: Man, who established me a judge and distributor over you?
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ | 15 |
And he said to his disciples: Beware of all avarice, for life consisteth not in abundance of riches.
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ | 16 |
And he spoke to them a similitude: The land of a certain rich man brought forth produce in abundance.
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ | 17 |
And he considered with himself, and said: What shall I do; for I have not where I can store up my produce?
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ | 18 |
And he said: This will I do; I will pull down my storehouses, and build them larger; and there will I store up all my corn and my good things:
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ | 19 |
and I will say to my soul: My soul, thou hast good things in abundance, which are stored up for many years; take thy ease; eat, drink, and live in pleasure.
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ | 20 |
But God said to him: Thou void of reason! This night, thy soul will be required of thee; and to whom will belong these things provided by thee?
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ | 21 |
Such is he that layeth up treasures for himself, and is not rich in God.
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ | 22 |
And he said to his disciples: Therefore I tell you, Be not anxious for your life, what ye shall eat; nor for your body, what ye shall put on.
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 23 |
For the life is more important than food, and the body than raiment.
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ | 24 |
Consider the ravens, which sow not, nor reap, nor have cellars and storehouses; yet God provideth them food. How much more important now are ye, than the birds!
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ | 25 |
And which of you, by taking pains, can add one cubit to his stature?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ | 26 |
And if ye are impotent for that which is least, why are ye anxious about the rest?
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 27 |
Consider the lilies, how they grow: they toil not, nor do they spin. Yet I say to you, that not even Solomon in all his glory, was clothed like one of these.
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 28 |
And if God so clothe the herb, which to-day exists in the field, and to-morrow falls into the oven, how much more you, ye little in faith?
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ | 29 |
And inquire not, what ye shall eat, or what ye shall drink; nor let your mind wander upon these things.
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ | 30 |
For all these things the people of the world seek after; and your father knoweth that, for you also, these things are needful.
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ | 31 |
But seek ye the kingdom of God, and all these things will be added to you.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ | 32 |
Fear not, little flock; for your Father is disposed to give you the kingdom
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ | 33 |
Sell your property, and give alms: make for yourselves bags that do not become old, and a treasure that is not transient, in the heavens; where no thief approacheth, and no moth eateth.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 34 |
For where your treasure is, there also will your heart be.
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ | 35 |
Let your loins be girded, and your lamps burning.
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ | 36 |
And be ye like persons who are waiting for their lord, when he shall return from the house of feasting, that, when he shall come and knock, they may open to him immediately.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ | 37 |
Happy are those servants, whom their lord, when he cometh, shall find so doing. Verily I say to you: He will gird his loins, and make them recline, and will pass around and serve them.
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ | 38 |
And if in the second watch, or in the third, he shall come and so find them, happy are those servants.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ | 39 |
And this know ye, that if the lord of the house had known at what watch the thief would come, he would have been awake and would not have suffered his house to be broken into.
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ | 40 |
Therefore be ye also ready; for at an hour that ye think not, the Son of man cometh.
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ | 41 |
Simon Cephas saith to him: Our Lord, speakest thou this similitude to us, or also to all men?
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ | 42 |
Jesus said to him: Who then is that faithful and wise steward, whom his lord will place over all his domestics, to give them their portion in due time?
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ | 43 |
Happy is that servant whom his lord, when he cometh, shall find so doing.
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ | 44 |
Verily I say to you: He will place him over all his possessions.
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ | 45 |
But if that servant shall say in his heart, My lord delayeth his coming; and shall begin to smite the servants and the maidens of his lord; and shall begin to eat and to drink and be drunk;
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ | 46 |
the lord of that servant will come in a day he thinketh not, and in an hour he knoweth not, and will cut him in two; and will assign him his portion with them that are unfaithful.
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ | 47 |
And the servant that knew his lord's pleasure, and did not prepare for him according to his pleasure, shall be beaten with many stripes.
| 48 |
But he that knew not, yet did that which deserved stripes, shall be beaten with few stripes. For to whomsoever much is given, from him will much be required; and to whom much is committed, the more will be required at his hand.
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ | 49 |
I have come to cast fire on the earth; and I would, that it already burned.
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ | 50 |
And I have a baptism to be baptized with; and I am much pressed until it be accomplished.
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ | 51 |
Suppose ye, that I have come to produce tranquillity on the earth? I tell you, No: but division.
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ | 52 |
For from this time, there will be five persons in one house, who will be divided, three against two, and two against three.
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ | 53 |
For a father will be divided against his son, and a son against his father; a mother against her daughter, and a daughter against her mother; a mother-in-law against her daughter-in-law, and a daughter-in-law against her mother-in-law.
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ | 54 |
And he said to the multitudes: When you see a cloud rising out of the west, ye at once say: Rain is coming; and it is so.
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ | 55 |
And when a south wind bloweth, ye say: It will be hot: and it is so.
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ | 56 |
Ye hypocrites, ye know how to distinguish the aspect of the heavens and the earth; and why can ye not distinguish the present time?
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ | 57 |
And why do ye not, of yourselves, judge correctly?
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ | 58 |
And when thou goest with thy adversary to the ruler, while on the way, make effort to be released by him; lest he bring thee to the judge and the judge deliver thee to the exactor, and the exactor cast thee into prison.
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ | 59 |
For verily I say to thee: Thou wilt not come out thence, until thou pay the last mite.
