לוּקָס 12
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ | 1 |
In the mean time, when myriads of the people had come together, so that they trod one upon another, he began to say to his disciples first of all: Beware of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 2 |
For there is nothing covered, which shall not be revealed, and hid, which shall not be made known.
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ | 3 |
Wherefore, what you have spoken in the darkness, shall be heard in the light; and what you have spoken in the ear in closets, shall be proclaimed upon the house-tops.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ | 4 |
But I say to you, my friends, Fear not them that kill the body, and after that have no more that they can do.
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) | 5 |
But I will show you whom you shall fear: Fear him who, after he has killed, has authority to cast into hell; yes, I say to you, Fear him. (Geenna g1067)
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ | 6 |
Are not five sparrows sold for two farthings? yet not one of them is forgotten before God.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ | 7 |
But even the hairs of your head are all numbered. Fear not, therefore; you are of more value than many sparrows.
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ | 8 |
And I further say to you, Whoever confesses me before men, him will the Son of man also confess before the angels of God.
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ | 9 |
But he that denies me before men, shall be denied before the angels of God.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ | 10 |
And whoever shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him; but he that speaks impiously against the Holy Spirit, shall not be forgiven.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ | 11 |
When they bring you to the synagogues, and to rulers and authorities, be not anxious how or what you shall answer, or what you shall say;
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ | 12 |
for the Holy Spirit shall teach you in that hour what you ought to say.
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ | 13 |
And a certain one of the multitude said to him: Teacher, speak to my brother, that he divide the inheritance with me.
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ | 14 |
But he said to him: Man, who made me a judge or a divider over you?
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ | 15 |
And he said to them: Take heed and beware of covetousness; for a man’s life depends not on the abundance of his possessions.
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ | 16 |
And he spoke a parable to them, saying: The farm of a certain rich man brought forth plentifully.
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ | 17 |
And he reasoned within himself, saying: What shall I do? for I have no place in which I can store my fruits.
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ | 18 |
And he said: This will I do: I will pull down my barns and I will build larger ones; and there I will store ail my produce, and my good things;
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ | 19 |
and I will say to my soul: Soul, you have many good things laid up for many years; take your ease, eat, drink, be merry.
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ | 20 |
But God said to him: Senseless man, this night shall your soul be required of you; and who shall have the things which you have provided?
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ | 21 |
So is he that lays up treasure for him self, and is not rich toward God.
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ | 22 |
And he said to his disciples: For this reason I say to you, Be not anxious for your life, what you shall eat; nor for your body, what you shall put on.
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 23 |
Life is a greater gift than food, and the body, than clothing.
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ | 24 |
Consider the ravens, that they neither sow nor reap; which have neither storehouse nor granary; yet God feeds them: you are of far more value than the birds.
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ | 25 |
Which of you, by his anxiety, can add one span to his life?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ | 26 |
If, therefore, you can not do that which is the least, why are you anxious about the rest?
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 27 |
Consider the lilies, how they grow. They toil not, they spin not; yet I say to you, that Solomon in all his glory was not clothed like one of these.
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 28 |
If, then, God so clothes the herb of the field, which to-day is, and to-morrow is cast into the oven, will he not much more clothe you, O you of little faith?
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ | 29 |
And seek not what you shall eat, or what you shall drink, and be not in anxious suspense.
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ | 30 |
For all these things the nations of the world seek after; but your Father knows that you have need of these things.
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ | 31 |
But seek the kingdom of God, and all these things shall be given you in addition.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ | 32 |
Fear not, little flock, for it is your Father’s good pleasure to give you the kingdom.
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ | 33 |
Sell what you have, and be charitable. Make for yourselves purses that do not become old, an unfailing treasure in the heavens, where no thief comes near, and no moth corrupts.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 34 |
For where your treasure is, there will your heart be also.
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ | 35 |
Let your loins be girded, and your lamps burning;
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ | 36 |
and be like men that are waiting for their lord, when he shall return from the wedding; that, when he comes and knocks, they may open for him immediately.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ | 37 |
Blessed are those servants whom their lord, when he comes, shall find watching. Verily I say to you, That he will gird himself and make them recline at table, and will come forth and serve them.
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ | 38 |
And if he shall come in the second watch, and if he shall come in the third watch, and find them thus, blessed are those servants.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ | 39 |
But know this, that if the master of the house had known at what hour the thief comes, he would have watched, and would not have suffered his house to be broken through.
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ | 40 |
Be you, therefore, ready also; for at an hour when you think not, the Son of man comes.
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ | 41 |
Then Peter said to him: Lord, dost them speak this parable to us, or also to all?
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ | 42 |
And the Lord said: Who, then, is that faithful and wise steward, whom his lord shall make ruler over his servants, to give them their portion of food at the proper time?
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ | 43 |
Blessed is that servant whom his lord, when he comes, shall find so doing.
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ | 44 |
Of a truth, I say to you, that he will make him ruler over all that he has.
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ | 45 |
But if that servant shall say in his heart, My lord delays his coming, and shall begin to strike the men-servants and the maid-servants, and to eat and to drink, and to be drunk;
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ | 46 |
the lord of that servant will come in a day in which he looks not for him, and at an hour which he knows not; and will cut him asunder, and appoint him his portion with the unfaithful.
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ | 47 |
And that servant who knew his lord’s will, but made no preparation, nor did according to his will, shall be beaten with many stripes;
| 48 |
but he that knew not, and did things worthy of stripes, shall be beaten with few. To whomever much has been given, of him shall much be required; and to whom men have intrusted much, of him will they ask the more.
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ | 49 |
I have come to send fire on the earth; and how greatly do I wish that it were already kindled!
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ | 50 |
I have an immersion with which to be immersed, and how distressed I am till it be accomplished!
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ | 51 |
Do you think that I have come to give peace in the earth? I toll you, No; but rather dissension.
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ | 52 |
For from this time forth there shall be five in one house at variance, three with two, and two with three.
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ | 53 |
The father shall be at variance with the son, and the son with the father; the mother with the daughter, and the daughter with the mother; the mother-in-law with her daughter-in-law, and the daughter-in-law with her mother-in-law.
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ | 54 |
And he said also to the multitudes: When you see the cloud rising from the west, you immediately say, There comes a shower: and so it is.
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ | 55 |
And when the south wind blows, you say, There will be heat: and it comes to pass.
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ | 56 |
Hypocrites, you know how to judge of the face of the earth, and of the heavens; but how is it that you do not judge of this time?
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ | 57 |
And why even of yourselves do you not judge what is right?
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ | 58 |
For when you are going with your opponent at law to the ruler, while you are on the way, endeavor to be delivered from him, lest he drag you to the judge, and the judge deliver you to the collector, and the collector throw you into prison.
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ | 59 |
I say to you, You shall not come out thence, till you have paid the very last mite.
