לוּקָס 12
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ | 1 |
Khyang kdäm he ngleh kyu u lü, ami ngbum law üng, Jesuh naw, axüisaw he üng, “Pharise hea nghen cäei na ua.
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 2 |
“Ä ngdang khaia thup avan ngdang lü, ä ngsing khaia mjih avan ngphyeh khai.
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ | 3 |
“Acunakyase, nghmüp üng nami pyen avan avainaka ngjaka kya khai; asithawta nami pyen avan im khana sang khai he.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ | 4 |
“Ka püi he aw, ning jah mtheh veng, ‘Pumsa hnim lü, acun käna akce i am pawh theiki he ä jah kyüh ua.
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) | 5 |
“Cunsepi, nami kyüh vai ta; Aning jah hnim päng üng, mulai mei üng ning jah tawn thei khai Mhnam kyüh ua. Ka ning jah mthehki ani cen kyüh ua. (Geenna g1067)
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ | 6 |
“Khaca mhma peni tangka nghngiha am jawi khawiki he aw? Acuna khaca matca pi Pamhnam naw am mhnih khawi naw.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ | 7 |
“Nami lusam pi täh bäiha kyaki. Khaca khawjaha pi nami küi bawki ni, am kyü ua.
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ | 8 |
“Acunüng ka ning jah mtheki, khyang hea maa na yungki cun, Pamhnama khankhawngsä hea maa, khyanga Capa naw yung hnga khai.
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ | 9 |
“Cunsepi, khyang hea ma na maki cun, Pamhnama Capa naw Mhnama khankhawngsä hea hmaia ma khai.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ | 10 |
“Acunüng, khyanga Capa pyetseki avan cun, ami pyetsenak mhläta kya khai; cunsepi, Ngmüimkhya Ngcim pyetseki cun, mhläta am kya.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ | 11 |
“Acunüng Sinakok he, bawi he la khaw uki hea veia ami ning jah cehpüi üng ‘ikba ka jah msang khai, i ka pyen khai,’ tia ä nami cäi vai,
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ | 12 |
acuna kcün üng nami pyen vai cun Ngmüimkhya Ngcim naw ning jah mthehei law khai,” a ti.
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ | 13 |
Acunüng, khyang hea ksunga mat naw Jesuh üng, “Saja aw, ka hnunpüi he naw khawh ami na ngpaipüi vaia jah mtheha,” a ti.
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ | 14 |
Acunüng Jesuh naw, “Nghngicim nangmia khana u naw ngthumkhya khai la khawh yet khaia ana mcawn ni?” a ti.
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ | 15 |
Acunüng ami veia, “Cäiei u lü, mnaiheinak avan üng ngxungei kyu u; ihlawka bawimang u lü pi bawimangnak üng nami xünak am ve,” a ti.
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ | 16 |
Acunüng, Jesuh naw ami veia msuimcäpnak pyen lü, “Bawimangki mat, a khaw daw se, eiawk da na leng lengki naw,
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ | 17 |
ngaikyu lü, ‘Hawkba ni ka ti kawm? Eiawk taknak vai am ta veng’ a ti.
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ | 18 |
Acunüng, ‘Hikba pawh vang; ka khei he jah phye lü, angbaü bawka sa lü, acunüng eiawk he la, ka khawhthem he ka jah ta khai.
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ | 19 |
Acunüng ka ngmüimkhya üng, ‘Ka ngmüimkhya aw, khawkum khawvei khäk khai khawhthem na taki ni; xüiei lü, ei lü aw lü, hlimtui lü awma, ka ti khai,’ tia ngai kyuki.
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ | 20 |
“Cunsepi, Pamhnam naw, ‘Khyang k'ang aw, tuhngawi mthan na ngmüimkhya khyük khaia kyaki; acunakyase, na mcuneia khawhthem u naw ka na khai aw?’ a ti.
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ | 21 |
“Amäta hama khawhthem mcun lü, Pamhnam üng am bawimangki he cun, acuna mäih lawki ni,” a ti.
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ | 22 |
Acunüng, Jesuh naw axüisaw he üng, “Acunakyase, ka ning jah mtheki, ‘I ka ei khai?’ tia, nami xünnak vai ja, ‘I ka suisa khai?’ tia, nami pumsa phäha nami mlung ä bawngbai sak ua.
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 23 |
“Eia kthaka ta xünnak kyäp bawki ni, suisaka kthaka ta pumsa kyäp bawki ni.
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ | 24 |
“Vangak he jah ngai u, cang am saw u, am at u, mcunnak am ta u, khei am ta u; cunsepi, Pamhnam naw jah mcahki, nangmi cun kha hea kthaka ta nami küi bawki ni.
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ | 25 |
“Nangmi üng u naw a mlung bawngkhasak lü a xünnak msaüei thei khai ni?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ | 26 |
“Ahinca he pi am jah pawh thei u lü, ivaia akcea phäha nami mlung nami bawngkha saki ni?
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 27 |
“Lili kheipai he cen jah teng ua; khut am pawh u, nghmüi pi am bi u; cunsepi ka ning jah mthehki, Solamon pi a hlüngtainak avan am ngcüngceiei se, hina lili kheipai matca pi am tängeipüi khai ni.
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 28 |
“Acunakyase, atuh xüng se, angawia mei üng tawnena khuhlip pi Pamhnam naw a thuihawi sak üng, nangmi cun acuna kthaka pi am ning jah thüihawi sak bawk khai aw. Ihlawka nami jumnak ngceki ni!
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ | 29 |
“Acunakyase, nami ei vai la nami awk vai ä sui ua; ä cäicing ua.
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ | 30 |
“Am jumeiki he naw acuna ngkhaw avan cun sui khawiki he ni; acun nami hlüki ti nami Pa naw ksingki ni.
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ | 31 |
“Akcüka Pamhnama khaw sui u, acun käna acun he avan ning jah pe khai.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ | 32 |
“Ka hnukläk toca he aw, ä kyü ua; nami Pa naw khaw aning jah pet vai ngjahlüki ni.
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ | 33 |
“Nami ka avan jah jawitu u lü, m'yenkseki he üng jah pe ua; nami mäta suiawi la nami khawhthem ä sui u lü m’yuk’ei naw am a m’yuk thei kca naw pi am a kpyeh thei khankhaw bawimangnak sui ua.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 34 |
“Isetiakyaküng, nami khawhthema awmka nami mlung awm theikia kyaki.
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ | 35 |
“Ahmäi apha law üngka vaia ngsuingsa u lü, a na ngcüngcei u lü, nami meiim mdäiei u;
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ | 36 |
“M'ya he naw ami mahpa cambumnak pawi üngka naw law be lü ksaw a khawk law üng ksawh mhmawn ngxit khaia ami na k’äiha kba a na ve ua.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ | 37 |
“Ami mahpa a law be üng, a na ngäng u se a jah hmuh lawa m'ya he cun ihlawka jekyai khai he ni; akcanga ka ning jah mthehki, a mahpa cun a khyü vawpei lü, buh ei khai hea jah ngawhsak lü, amät naw jah ngäng law khai.
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ | 38 |
“Mthan lunga pi kyase, acun käna pi kyase, ami mahpa naw law lü, acunkba a jah hmuh lawa m'ya he ta, ami jo sen ve.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ | 39 |
“Cunsepi, hin hin ksing ua, m'yük'eia law vai imah naw a ksing vai sü ta, a im am a phyet vaia ngäng khai sü.
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ | 40 |
“Acunakyase, nangmi pi ana ngtünei u lü awm u, am nami simeia kcün üng khyanga Capa law khai,” a ti.
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ | 41 |
Acunüng Pita naw, “Bawipa aw, hina msuimcäpnak hin, keimi däng üng aw na jah mtheh? Akce hea hama pi kyaki aw? ti se,
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ | 42 |
Bawipa naw, “Khawhthem mceiki, üpnak cang, ngsüm kcangki, a mahpa naw akha law üng ami ei vai pawh khaia, mkhawnga a mcawn vai ta, u ni?
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ | 43 |
“A mahpa naw, a law be üng, acunkba ana pawh se a hmuh lawa m'ya ta ihlawka jekyai khai ni.
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ | 44 |
“Akcanga ka ning jah mthehki, ani üng a tak avana khana mkhawnga mcawn law khai.
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ | 45 |
“Cunsepi, acuna m'ya naw a mlung k'uma, ‘Ka mahpa am law be ng’xit khai’ ti lü, m'yanu, m'yapa he jah na kpai lü, a na ei aw ktat lü, a na awm k'um üng,
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ | 46 |
am a na sümei, am a na ksingeia mhmüp üng a mahpa law be lü, acuna m'ya cun amcäm cäma khyüng lü pyen ä ngjakia hlawnga atänga jah ta hmaih khai.
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ | 47 |
“M'ya, a mahpa a ngaih ksing mah mah lü, a mahpaa ngaiha pi am a na pawhmsahki cun, khawveia kpai khai he.
| 48 |
“Cunsepi, a mahpaa ngaih am bilo lü kpaihnak vaia iyaw bilo msawkia m'ya cun ajaw dänga kpai khai he. Upi, akdäm ami peta veia akdäm kthäh be khai he; Upi, akdäm bawk ami peta veia akdäm bawk kthäh be khai he.
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ | 49 |
“Khawmdek khana mei däi sak khaia ka lawki, atuh pi acutei vai ngja hlü veng!
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ | 50 |
“Cunsepi, baptican mat ka khan vai awm ve, acuna baptican am ka khan hlan üng ka mlung aktäa khuikha ve!
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ | 51 |
“Khawmdek khana ng'yäpnak lawpüi khaia ka lawkia nami ngaiki aw? Acukba vaia am law nawng. Ngpainak lawpüi khaia ni ka law ve.
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ | 52 |
“Atuh käna, im mat üng mhma ngpai khai he, kthum naw nghngih hneng law khai, nghngih naw kthum hneng law khai.
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ | 53 |
“Pae naw capa he jah hneng law u se, capa he naw pa he jah hneng law khai he; ami nu he naw ami canu he jah hneng law u se, ami canu he naw ami nu he jah hneng law khai he; ami ni he naw ami pai he jah hneng law u se, ami pai he naw ami ni he jah hneng law khai he,” a ti.
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ | 54 |
Acunüng Jesuh naw, khyang hea veia, “Khawnghngi kyak lama khawngmei ngjing se nami hmuh üng, ‘khaw a hlü ve’ ti u lü, nami tia kba kya law khawiki.
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ | 55 |
“Acunüng, cum khawkhi nami ksing üng, ‘khaw ngling hlü ve’ ti u lü, nami tia kba kya law khawiki.
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ | 56 |
“Nangmi Hypocrit he naw, khawmdek la khankhawa ngtünawngnak pi nami ksingki naw, ise atuha kcün hin am nami ksing theiki ni?
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ | 57 |
“Ise angtäia pawh vaia cun namimät naw pi am nami mtaiei theiki ni?
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ | 58 |
“Acunüng, ning hnengki am ngthumkhyakia veia nani ceh hmai üng, nani ceh lama nani ng’yäpnak vai na sui vai; am acunüng ta ngthumkhyakia veia ning cehpüi se, ngthumkhyaki naw khyang manki am ning man sak se, khyang manki naw thawngim üng ning khyüm khai ni.
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ | 59 |
“Ka pyenki, pet vaia ngui am na peta küt üng thawngim üngka naw am na lät khai ni,” a ti.
