לוּקָס 11
| ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ | 1 |
And it came to pass, as he was praying in a certain place, that when he ceased, one of his disciples said unto him, Lord, teach us to pray, even as John also taught his disciples.
| ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ | 2 |
And he said unto them, When ye pray, say, Father, Hallowed be thy name. Thy kingdom come.
| את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ | 3 |
Give us day by day our daily bread.
| וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃ | 4 |
And forgive us our sins; for we ourselves also forgive every one that is indebted to us. And bring us not into temptation.
| ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ | 5 |
And he said unto them, Which of you shall have a friend, and shall go unto him at midnight, and say to him, Friend, lend me three loaves;
| כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃ | 6 |
for a friend of mine is come to me from a journey, and I have nothing to set before him;
| והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ | 7 |
and he from within shall answer and say, Trouble me not: the door is now shut, and my children are with me in bed; I cannot rise and give thee?
| אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃ | 8 |
I say unto you, Though he will not rise and give him, because he is his friend, yet because of his importunity he will arise and give him as many as he needeth.
| וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ | 9 |
And I say unto you, Ask, and it shall be given you; seek, and ye shall find; knock, and it shall be opened unto you.
| כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ | 10 |
For every one that asketh receiveth; and he that seeketh findeth; and to him that knocketh it shall be opened.
| ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ | 11 |
And of which of you that is a father shall his son ask a loaf, and he give him a stone? or a fish, and he for a fish give him a serpent?
| או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ | 12 |
Or [if] he shall ask an egg, will he give him a scorpion?
| הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃ | 13 |
If ye then, being evil, know how to give good gifts unto your children, how much more shall [your] heavenly Father give the Holy Spirit to them that ask him?
| ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ | 14 |
And he was casting out a devil [which was] dumb. And it came to pass, when the devil was gone out, the dumb man spake; and the multitudes marveled.
| ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ | 15 |
But some of them said, By Beelzebub the prince of the devils casteth he out devils.
| ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃ | 16 |
And others, tempting [him], sought of him a sign from heaven.
| והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃ | 17 |
But he, knowing their thoughts, said unto them, Every kingdom divided against itself is brought to desolation; and a house [divided] against a house falleth.
| וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ | 18 |
And if Satan also is divided against himself, how shall his kingdom stand? because ye say that I cast out devils by Beelzebub.
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ | 19 |
And if I by Beelzebub cast out devils, by whom do your sons cast them out? therefore shall they be your judges.
| ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ | 20 |
But if I by the finger of God cast out devils, then is the kingdom of God come upon you.
| בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ | 21 |
When the strong [man] fully armed guardeth his own court, his goods are in peace:
| ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃ | 22 |
but when a stronger than he shall come upon him, and overcome him, he taketh from him his whole armour wherein he trusted, and divideth his spoils.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃ | 23 |
He that is not with me is against me; and he that gathereth not with me scattereth.
| הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ | 24 |
The unclean spirit when he is gone out of the man, passeth through waterless places, seeking rest; and finding none, he saith, I will turn back unto my house whence I came out.
| ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ | 25 |
And when he is come, he findeth it swept and garnished.
| ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ | 26 |
Then goeth he, and taketh [to him] seven other spirits more evil than himself; and they enter in and dwell there: and the last state of that man becometh worse than the first.
| ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃ | 27 |
And it came to pass, as he said these things, a certain woman out of the multitude lifted up her voice, and said unto him, Blessed is the womb that bare thee, and the breasts which thou didst suck.
| והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ | 28 |
But he said, Yea rather, blessed are they that hear the word of God, and keep it.
| ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ | 29 |
And when the multitudes were gathering together unto him, he began to say, This generation is an evil generation: it seeketh after a sign; and there shall no sign be given to it but the sign of Jonah.
| כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃ | 30 |
For even as Jonah became a sign unto the Ninevites, so shall also the Son of man be to this generation.
| מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃ | 31 |
The queen of the south shall rise up in the judgment with the men of this generation, and shall condemn them: for she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and behold, a greater than Solomon is here.
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃ | 32 |
The men of Nineveh shall stand up in the judgment with this generation, and shall condemn it: for they repented at the preaching of Jonah; and behold, a greater than Jonah is here.
| אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃ | 33 |
No man, when he hath lighted a lamp, putteth it in a cellar, neither under the bushel, but on the stand, that they which enter in may see the light.
| נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃ | 34 |
The lamp of thy body is thine eye: when thine eye is single, thy whole body also is full of light; but when it is evil, thy body also is full of darkness.
| על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃ | 35 |
Look therefore whether the light that is in thee be not darkness.
| והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃ | 36 |
If therefore thy whole body be full of light, having no part dark, it shall be wholly full of light, as when the lamp with its bright shining doth give thee light.
| ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ | 37 |
Now as he spake, a Pharisee asketh him to dine with him: and he went in, and sat down to meat.
| ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ | 38 |
And when the Pharisee saw it, he marveled that he had not first washed before dinner.
| ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ | 39 |
And the Lord said unto him, Now do ye Pharisees cleanse the outside of the cup and of the platter; but your inward part is full of extortion and wickedness.
| הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ | 40 |
Ye foolish ones, did not he that made the outside make the inside also?
| אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ | 41 |
Howbeit give for alms those things which are within; and behold, all things are clean unto you.
| אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ | 42 |
But woe unto you Pharisees! for ye tithe mint and rue and every herb, and pass over judgment and the love of God: but these ought ye to have done, and not to leave the other undone.
| אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃ | 43 |
Woe unto you Pharisees! for ye love the chief seats in the synagogues, and the salutations in the marketplaces.
| אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ | 44 |
Woe unto you! for ye are as the tombs which appear not, and the men that walk over [them] know it not.
| ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ | 45 |
And one of the lawyers answering saith unto him, Master, in saying this thou reproachest us also.
| ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃ | 46 |
And he said, Woe unto you lawyers also! for ye lade men with burdens grievous to be borne, and ye yourselves touch not the burdens with one of your fingers.
| אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ | 47 |
Woe unto you! for ye build the tombs of the prophets, and your fathers killed them.
| וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ | 48 |
So ye are witnesses and consent unto the works of your fathers: for they killed them, and ye build [their tombs].
| בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃ | 49 |
Therefore also said the wisdom of God, I will send unto them prophets and apostles; and [some] of them they shall kill and persecute;
| למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃ | 50 |
that the blood of all the prophets, which was shed from the foundation of the world, may be required of this generation;
| מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃ | 51 |
from the blood of Abel unto the blood of Zachariah, who perished between the altar and the sanctuary: yea, I say unto you, it shall be required of this generation.
| אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ | 52 |
Woe unto you lawyers! for ye took away the key of knowledge: ye entered not in yourselves, and them that were entering in ye hindered.
| ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ | 53 |
And when he was come out from thence, the scribes and the Pharisees began to press upon [him] vehemently, and to provoke him to speak of many things;
| ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃ | 54 |
laying wait for him, to catch something out of his mouth.
