לוּקָס 10
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | 1 |
Afterward, the Lord appointed seventy others, also, and sent them, two and two, before him, into every city and place whither he intended to go.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | 2 |
And he said to them, The harvest is plentiful, but the reapers are few: pray, therefore, the Lord of the harvest, that he would send laborers to reap it.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | 3 |
Go, then; behold, I send you forth as lambs amongst wolves.
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | 4 |
Carry no purse, nor bag, nor shoes; and salute no person by the way.
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | 5 |
Whatever house you enter, say, first, Peace be to this house.
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | 6 |
And if a son of peace be there, your peace shall rest upon him; if not, it shall return upon itself.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | 7 |
But remain in the same house, eating and drinking such things as it affords; for the workman is worthy of his wages; go not from house to house.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | 8 |
And whatever city you enter, if they receive you, eat such things as are set before you;
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 9 |
cure the sick, and say to them, The Reign of God comes upon you.
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | 10 |
But whatever city you enter, if they do not receive you, go out into the streets, and say,
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 11 |
The very dirt of your streets, which cleaves to us, we wipe off against you; know, however, that the Reign of God draws nigh to you.
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | 12 |
I assure you, that the condition of Sodom shall be more tolerable on that day, than the condition of that city.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | 13 |
Alas, for thee, Chorazin! Alas, for thee, Bethsaida! For if the miracles which have been performed in you, had been performed in Tyre and Sidon, they had reformed long ago, sitting in sackcloth and ashes.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | 14 |
Wherefore, the condition of Tyre and Sidon shall be more tolerable, in the judgment, than yours.
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) | 15 |
And thou, Capernaum, which has been exalted in heaven, shall be thrown down to hades. (Hadēs g86)
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | 16 |
He that hears you, hears me; and he that rejects you, rejects me; and he that rejects me, rejects him who sent me.
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | 17 |
And the seventy returned with joy, saying, Master, even the demons are subject to us, through your name.
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | 18 |
He said to them, I beheld Satan fall like lightning from heaven.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | 19 |
Lo! I empowered you to turn on serpents, and scorpions, and all the might of the enemy, and nothing shall hurt you.
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | 20 |
Nevertheless, rejoice not in this, that the spirits are subject to you; but rejoice that your names are enrolled in heaven.
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | 21 |
At that time, Jesus was joyful in spirit, and said, I adore thee, O Father, Lord of heaven and earth; because, having hid these things from sages, and the learned, thou hast revealed them to babes. Yes, Father, because such is thy pleasure.
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 22 |
My Father has imparted everything to me; and none knows who the Son is, but the Father; nor who the Father is, but the Son, and he to whom the Son will reveal him.
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | 23 |
Then, turning apart, he said to his disciples: Blessed are the eyes which see what you see.
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | 24 |
For I assure you, that many prophets and kings have wished to see the things which you see; but have not seen them: and to hear the things which you hear; but have not heard them.
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) | 25 |
Then a lawyer stood up, and said, trying him, Rabbi, what must I do to obtain eternal life? (aiōnios g166)
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | 26 |
Jesus said to him, What does the law prescribe? What do you read there?
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | 27 |
He answered, "You shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your strength, and with all your mind; and your neighbor as yourself."
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | 28 |
Jesus replied, You have answered right. Do this, and you shall live.
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | 29 |
But he, desirous to appear blameless, said to Jesus, Who is my neighbor?
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | 30 |
Jesus said, in return, A man of Jerusalem, traveling to Jericho, fell among robbers; who, having stripped and wounded him, went away, leaving him half dead.
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 31 |
A priest, accidentally going that way, and seeing him, passed by on the father side.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 32 |
Likewise a Levite, on the road, when he came near the place, and saw him, passed by on the farther side.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | 33 |
But a certain Samaritan, as he journeyed, came where he was, and when he saw him, he had compassion,
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | 34 |
and went up to him; and having poured wine and oil into his wounds, he bound them up. Then he set him on his own beast, brought him to an inn, and took care of him.
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | 35 |
On the morrow, when he was going away, he took out two denarii, and giving them to the host, said, Take care of this man, and whatever you spend more, when I return I will repay you.
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | 36 |
Now which of these three, do you think, was neighbor to him who fell among the robbers?
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | 37 |
The lawyer answered, He who took pity upon him. Then said Jesus, Go you and do in like manner.
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | 38 |
And, as he traveled, he went into a village, where a woman named Martha entertained him at her house.
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | 39 |
She had a sister called Mary, who sat at the feet of Jesus, listening to his discourse:
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | 40 |
but Martha, who was much cumbered about serving, came to him and said, Master, do you not care that my sister leaves me to serve alone? Bid her, therefore, assist me.
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | 41 |
Jesus answering, said to her, Martha, Martha, you are anxious, and trouble yourself about many things.
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | 42 |
One thing only is necessary. And Mary has chosen the good part, which shall not be taken from her.
