לוּקָס 1

1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

Quoniam quidem multi conati sunt ordinare narrationem, quae in nobis completae sunt, rerum:

2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

sicut tradiderunt nobis, qui ab initio ipsi viderunt, et ministri fuerunt sermonis:

3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

visum est et mihi, assecuto omnia a principio diligenter, ex ordine tibi scribere, optime Theophile,

4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

ut cognoscas eorum verborum, de quibus eruditus es, veritatem.

5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

Fuit in diebus Herodis, regis Iudaeae, sacerdos quidam nomine Zacharias de vice Abia, et uxor illius de filiabus Aaron, et nomen eius Elisabeth.

6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

Erant autem iusti ambo ante Deum, incedentes in omnibus mandatis, et iustificationibus Domini sine querela,

7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

et non erat illis filius eo quod esset Elisabeth sterilis, et ambo processissent in diebus suis.

8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

Factum est autem, cum sacerdotio fungeretur Zacharias in ordine vicis suae ante Deum,

9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

secundum consuetudinem sacerdotii, sorte exiit ut incensum poneret, ingressus in templum Domini:

10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

et omnis multitudo populi erat orans foris hora incensi.

11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

Apparuit autem illi Angelus Domini, stans a dextris altaris incensi.

12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

Et Zacharias turbatus est videns, et timor irruit super eum.

13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

Ait autem ad illum Angelus: Ne timeas Zacharia, quoniam exaudita est deprecatio tua: uxor tua Elisabeth pariet tibi filium, et vocabis nomen eius Ioannem:

14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

et erit gaudium tibi, et exultatio, et multi in nativitate eius gaudebunt:

15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

erit enim magnus coram Domino: vinum, et siceram non bibet, et Spiritu sancto replebitur adhuc ex utero matris suae:

16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

et multos filiorum Israel convertet ad Dominum Deum ipsorum:

17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

et ipse praecedet ante illum in spiritu, et virtute Eliae: ut convertat corda patrum in filios, et incredulos ad prudentiam iustorum, parare Domino plebem perfectam.

18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

Et dixit Zacharias ad Angelum: Unde hoc sciam? ego enim sum senex, et uxor mea processit in diebus suis.

19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

Et respondens Angelus dixit ei: Ego sum Gabriel, qui asto ante Deum: et missus sum loqui ad te, et haec tibi evangelizare.

20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

Et ecce eris tacens, et non poteris loqui usque in diem, quo haec fiant, pro eo quod non credidisti verbis meis, quae implebuntur in tempore suo.

21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

Et erat plebs expectans Zachariam: et mirabantur quod tardaret ipse in templo.

22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

Egressus autem non poterat loqui ad illos, et cognoverunt quod visionem vidisset in templo. Et ipse erat innuens illis, et permansit mutus.

23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

Et factum est, ut impleti sunt dies officii eius abiit in domum suam:

24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

post hos autem dies concepit Elisabeth uxor eius, et occultabat se mensibus quinque, dicens:

25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

Quia sic fecit mihi Dominus in diebus, quibus respexit auferre opprobrium meum inter homines.

26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

In mense autem sexto, missus est Angelus Gabriel a Deo in civitatem Galilaeae, cui nomen Nazareth,

27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

ad Virginem desponsatam viro, cui nomen erat Ioseph, de domo David, et nomen virginis Maria.

28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

Et ingressus Angelus ad eam dixit: Ave gratia plena: Dominus tecum: Benedicta tu in mulieribus.

29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

Quae cum audisset, turbata est in sermone eius, et cogitabat qualis esset ista salutatio.

30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

Et ait Angelus ei: Ne timeas Maria, invenisti enim gratiam apud Deum.

31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

ecce concipies in utero, et paries filium, et vocabis nomen eius IESUM.

32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

hic erit magnus, et Filius Altissimi vocabitur, et dabit illi Dominus Deus sedem David patris eius:

33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165)

et regnabit in domo Iacob in aeternum, et regni eius non erit finis. (aiōn g165)

34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

Dixit autem Maria ad Angelum: Quomodo fiet istud, quoniam virum non cognosco?

35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

Et respondens Angelus dixit ei: Spiritus sanctus superveniet in te, et virtus Altissimi obumbrabit tibi. Ideoque et quod nascetur ex te Sanctum, vocabitur Filius Dei.

36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

Et ecce Elisabeth cognata tua, et ipsa concepit filium in senectute sua: et hic mensis sextus est illi, quae vocatur sterilis:

37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

quia non erit impossibile apud Deum omne verbum.

38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

Dixit autem Maria: Ecce ancilla Domini, fiat mihi secundum verbum tuum. Et discessit ab illa Angelus.

39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

Exurgens autem Maria in diebus illis abiit in montana cum festinatione, in civitatem Iuda:

40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

Et intravit in domum Zachariae, et salutavit Elisabeth.

41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

Et factum est, ut audivit salutationem Mariae Elisabeth, exultavit infans in utero eius: et repleta est Spiritu sancto Elisabeth:

42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

et exclamavit voce magna, et dixit: Benedicta tu inter mulieres, et benedictus fructus ventris tui.

43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

Et unde hoc mihi ut veniat mater Domini mei ad me?

44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

Ecce enim ut facta est vox salutationis tuae in auribus meis, exultavit in gaudio infans in utero meo.

45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

et beata, quae credidisti, quoniam perficientur ea, quae dicta sunt tibi a Domino.

46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

Et ait Maria: Magnificat anima mea Dominum:

47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃

et exultavit spiritus meus in Deo salutari meo.

48 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

Quia respexit humilitatem ancillae suae: ecce enim ex hoc beatam me dicent omnes generationes.

49

Quia fecit mihi magna qui potens est: et sanctum nomen eius.

50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃

Et misericordia eius a progenie in progenies timentibus eum.

51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

Fecit potentiam in brachio suo: dispersit superbos mente cordis sui.

52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

Deposuit potentes de sede, et exaltavit humiles.

53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

Esurientes implevit bonis: et divites dimisit inanes.

54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

Suscepit Israel puerum suum, recordatus misericordiae suae.

55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165)

Sicut locutus est ad patres nostros, Abraham, et semini eius in saecula. (aiōn g165)

56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

Mansit autem Maria cum illa quasi mensibus tribus: et reversa est in domum suam.

57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

Elisabeth autem impletum est tempus pariendi, et peperit filium.

58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

Et audierunt vicini, et cognati eius quia magnificavit Dominus misericordiam suam cum illa, et congratulabantur ei.

59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

Et factum est in die octavo, venerunt circumcidere puerum, et vocabant eum nomine patris sui Zachariam.

60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

Et respondens mater eius, dixit: Nequaquam, sed vocabitur Ioannes.

61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

Et dixerunt ad illam: Quia nemo est in cognatione tua, qui vocetur hoc nomine.

62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

Innuebant autem patri eius, quem vellet vocari eum.

63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

Et postulans pugillarem scripsit, dicens: Ioannes est nomen eius. Et mirati sunt universi.

64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

Apertum est autem illico os eius, et lingua eius, et loquebatur benedicens Deum.

65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

Et factus est timor super omnes vicinos eorum: et super omnia montana Iudaeae divulgabantur omnia verba haec:

66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

et posuerunt omnes, qui audierant in corde suo, dicentes: Quis, putas, puer iste erit? Etenim manus Domini erat cum illo.

67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

Et Zacharias pater eius repletus est Spiritu sancto: et prophetavit, dicens:

68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

Benedictus Dominus Deus Israel, quia visitavit, et fecit redemptionem plebis suae:

69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

Et erexit cornu salutis nobis: in domo David pueri sui.

70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165)

Sicut locutum est per os sanctorum, qui a saeculo sunt, prophetarum eius: (aiōn g165)

71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

Salutem ex inimicis nostris, et de manu omnium, qui oderunt nos:

72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

Ad faciendam misericordiam cum patribus nostris: et memorari testamenti sui sancti.

73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

Iusiurandum, quod iuravit ad Abraham patrem nostrum, daturum se nobis:

74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

Ut sine timore, de manu inimicorum nostrorum liberati, serviamus illi.

75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

In sanctitate, et iustitia coram ipso, omnibus diebus nostris.

76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

Et tu puer, propheta Altissimi vocaberis: praeibis enim ante faciem Domini parare vias eius:

77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

Ad dandam scientiam salutis plebi eius: in remissionem peccatorum eorum:

78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

Per viscera misericordiae Dei nostri: in quibus visitavit nos, oriens ex alto:

79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

Illuminare his, qui in tenebris, et in umbra mortis sedent: ad dirigendos pedes nostros in viam pacis.

80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

Puer autem crescebat, et confortabatur spiritu: et erat in desertis usque in diem ostensionis suae ad Israel.

The Annunciation