לוּקָס 1

1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

Forasmuch as many have undertaken to draw up a relation concerning the matters fully believed among us,

2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

as those who from the beginning were eye-witnesses of and attendants on the Word have delivered them to us,

3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

it has seemed good to me also, accurately acquainted from the origin with all things, to write to thee with method, most excellent Theophilus,

4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

that thou mightest know the certainty of those things in which thou hast been instructed.

5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

There was in the days of Herod, the king of Judaea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abia, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elizabeth.

6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

And they were both just before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

And they had no child, because Elizabeth was barren, and they were both advanced in years.

8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

And it came to pass, as he fulfilled his priestly service before God in the order of his course,

9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

it fell to him by lot, according to the custom of the priesthood, to enter into the temple of the Lord to burn incense.

10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

And all the multitude of the people were praying without at the hour of incense.

11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

And an angel of [the] Lord appeared to him, standing on the right of the altar of incense.

12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

And Zacharias was troubled, seeing [him], and fear fell upon him.

13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

But the angel said to him, Fear not, Zacharias, because thy supplication has been heard, and thy wife Elizabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.

14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

And he shall be to thee joy and rejoicing, and many shall rejoice at his birth.

15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

For he shall be great before [the] Lord, and he shall drink no wine nor strong drink; and he shall be filled with [the] Holy Spirit, even from his mother's womb.

16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

And many of the sons of Israel shall he turn to [the] Lord their God.

17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

And he shall go before him in [the] spirit and power of Elias, to turn hearts of fathers to children, and disobedient ones to [the] thoughts of just [men], to make ready for [the] Lord a prepared people.

18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

And Zacharias said to the angel, How shall I know this, for I am an old man, and my wife advanced in years?

19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

And the angel answering, said to him, I am Gabriel, who stand before God, and I have been sent to speak to thee, and to bring these glad tidings to thee;

20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

and behold, thou shalt be silent and not able to speak, till the day in which these things shall take place, because thou hast not believed my words, the which shall be fulfilled in their time.

21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

And the people were awaiting Zacharias, and they wondered at his delaying in the temple.

22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

But when he came out he could not speak to them, and they recognised that he had seen a vision in the temple. And he was making signs to them, and continued dumb.

23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

And it came to pass, when the days of his service were completed, he departed to his house.

24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

Now after these days, Elizabeth his wife conceived, and hid herself five months, saying,

25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

Thus has [the] Lord done to me in [these] days in which he looked upon [me] to take away my reproach among men.

26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

But in the sixth month, the angel Gabriel was sent of God to a city of Galilee, of which [the] name [was] Nazareth,

27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

to a virgin betrothed to a man whose name [was] Joseph, of the house of David; and the virgin's name [was] Mary.

28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

And the angel came in to her, and said, Hail, [thou] favoured one! the Lord [is] with thee: [blessed art thou amongst women].

29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

But she, [seeing] [the angel], was troubled at his word, and reasoned in her mind what this salutation might be.

30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

And the angel said to her, Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;

31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

and behold, thou shalt conceive in the womb and bear a son, and thou shalt call his name Jesus.

32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

He shall be great, and shall be called Son of [the] Highest; and [the] Lord God shall give him the throne of David his father;

33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165)

and he shall reign over the house of Jacob for the ages, and of his kingdom there shall not be an end. (aiōn g165)

34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

But Mary said to the angel, How shall this be, since I know not a man?

35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

And the angel answering said to her, [The] Holy Spirit shall come upon thee, and power of [the] Highest overshadow thee, wherefore the holy thing also which shall be born shall be called Son of God.

36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

And behold, Elizabeth, thy kinswoman, she also has conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her that was called barren:

37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

for nothing shall be impossible with God.

38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

And Mary said, Behold the bondmaid of [the] Lord; be it to me according to thy word. And the angel departed from her.

39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

And Mary, rising up in those days, went into the hill country with haste, to a city of Judah,

40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

and entered into the house of Zacharias, and saluted Elizabeth.

41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

And it came to pass, as Elizabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elizabeth was filled with [the] Holy Spirit,

42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

and cried out with a loud voice and said, Blessed [art] thou amongst women, and blessed the fruit of thy womb.

43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

And whence [is] this to me, that the mother of my Lord should come to me?

44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

For behold, as the voice of thy salutation sounded in my ears, the babe leaped with joy in my womb.

45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

And blessed [is] she that has believed, for there shall be a fulfilment of the things spoken to her from [the] Lord.

46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

And Mary said, My soul magnifies the Lord,

47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃

and my spirit has rejoiced in God my Saviour.

48 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

For he has looked upon the low estate of his bondmaid; for behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

49

For the Mighty One has done to me great things, and holy [is] his name;

50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃

and his mercy [is] to generations and generations to them that fear him.

51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

He has wrought strength with his arm; he has scattered haughty [ones] in the thought of their heart.

52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

He has put down rulers from thrones, and exalted the lowly.

53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

He has filled the hungry with good things, and sent away the rich empty.

54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

He has helped Israel his servant, in order to remember mercy,

55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165)

(as he spoke to our fathers, ) to Abraham and to his seed for ever. (aiōn g165)

56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

And Mary abode with her about three months, and returned to her house.

57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

But the time was fulfilled for Elizabeth that she should bring forth, and she gave birth to a son.

58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

And her neighbours and kinsfolk heard that [the] Lord had magnified his mercy with her, and they rejoiced with her.

59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

And it came to pass on the eighth day they came to circumcise the child, and they called it after the name of his father, Zacharias.

60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

And his mother answering said, No; but he shall be called John.

61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

And they said to her, There is no one among thy kinsfolk who is called by this name.

62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

And they made signs to his father as to what he might wish it to be called.

63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

And having asked for a writing-table, he wrote saying, John is his name. And they all wondered.

64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

And his mouth was opened immediately, and his tongue, and he spake, blessing God.

65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

And fear came upon all who dwelt round about them; and in the whole hill-country of Judaea all these things were the subject of conversation.

66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

And all who heard them laid them up in their heart, saying, What then will this child be? And [the] Lord's hand was with him.

67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

And Zacharias his father was filled with [the] Holy Spirit, and prophesied, saying,

68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

Blessed be [the] Lord the God of Israel, because he has visited and wrought redemption for his people,

69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

and raised up a horn of deliverance for us in the house of David his servant;

70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165)

as he spoke by [the] mouth of his holy prophets, who have been since the world began; (aiōn g165)

71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

deliverance from our enemies and out of the hand of all who hate us;

72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

to fulfil mercy with our fathers and remember his holy covenant,

73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

[the] oath which he swore to Abraham our father,

74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

to give us, that, saved out of the hand of our enemies, we should serve him without fear

75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

in piety and righteousness before him all our days.

76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

And thou, child, shalt be called [the] prophet of [the] Highest; for thou shalt go before the face of [the] Lord to make ready his ways;

77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

to give knowledge of deliverance to his people by [the] remission of their sins

78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

on account of [the] bowels of mercy of our God; wherein [the] dayspring from on high has visited us,

79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

to shine upon them who were sitting in darkness and in [the] shadow of death, to guide our feet into [the] way of peace.

80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

— And the child grew and was strengthened in spirit; and he was in the deserts until the day of his shewing to Israel.

The Annunciation