< ויקרא 7 >

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ 1
'And this [is] a law of the guilt-offering: it [is] most holy;
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ 2
in the place where they slaughter the burnt-offering they do slaughter the guilt-offering, and its blood [one] doth sprinkle on the altar round about,
ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ 3
and all its fat he bringeth near out of it, the fat tail, and the fat which is covering the inwards,
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 4
and the two kidneys, and the fat which [is] on them, which [is] on the flanks, and the redundance above the liver (beside the kidneys he doth turn it aside);
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ 5
and the priest hath made them a perfume on the altar, a fire-offering to Jehovah; it [is] a guilt-offering.
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ 6
'Every male among the priests doth eat it; in the holy place it is eaten — it [is] most holy;
כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ 7
as [is] a sin-offering, so [is] a guilt-offering; one law [is] for them; the priest who maketh atonement by it — it is his.
והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ 8
'And the priest who is bringing near any man's burnt-offering, the skin of the burnt-offering which he hath brought near, it is the priest's, his own;
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ 9
and every present which is baked in an oven, and every one done in a frying-pan, and on a girdel, [is] the priest's who is bringing it near; it is his;
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ 10
and every present, mixed with oil or dry, is for all the sons of Aaron — one as another.
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ 11
'And this [is] a law of the sacrifice of the peace-offerings which [one] bringeth near to Jehovah:
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ 12
if for a thank-offering he bring it near, then he hath brought near with the sacrifice of thank-offering unleavened cakes mixed with oil, and thin unleavened cakes anointed with oil, and of fried flour cakes mixed with oil;
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ 13
besides the cakes, fermented bread he doth bring near [with] his offering, besides the sacrifice of thank-offering of his peace-offerings;
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ 14
and he hath brought near out of it one of the whole offering — a heave-offering to Jehovah; to the priest who is sprinkling the blood of the peace-offerings — it is his;
ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ 15
as to the flesh of the sacrifice of the thank-offering of his peace-offerings, in the day of his offering it is eaten; he doth not leave of it till morning.
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ 16
'And if the sacrifice of his offering [is] a vow or free-will offering, in the day of his bringing near his sacrifice it is eaten; and on the morrow also the remnant of it is eaten;
והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ 17
and the remnant of the flesh of the sacrifice on the third day with fire is burnt;
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ 18
and if any of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings be really eaten on the third day, it is not pleasing; for him who is bringing it near it is not reckoned; it is an abominable thing, and the person who is eating of it his iniquity doth bear.
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ 19
'And the flesh which cometh against any unclean thing is not eaten; with fire it is burnt; as to the flesh, every clean one doth eat of the flesh;
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 20
and the person who eateth of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] Jehovah's, and his uncleanness upon him, even that person hath been cut off from his people.
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 21
'And when a person cometh against any thing unclean, of the uncleanness of man, or of the uncleanness of beasts, or of any unclean teeming creature, and hath eaten of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] Jehovah's, even that person hath been cut off from his people.'
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 22
And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ 23
'Speak unto the sons of Israel, saying, Any fat of ox and sheep and goat ye do not eat;
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ 24
and the fat of a carcase, and the fat of a torn thing is prepared for any work, but ye do certainly not eat it;
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ 25
for whoever eateth the fat of the beast, of which [one] bringeth near a fire-offering to Jehovah, even the person who eateth hath been cut off from his people.
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ 26
'And any blood ye do not eat in all your dwellings, of fowl, or of beast;
כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 27
any person who eateth any blood, even that person hath been cut off from his people.'
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 28
And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ 29
'Speak unto the sons of Israel, saying, He who is bringing near the sacrifice of his peace-offerings to Jehovah doth bring in his offering to Jehovah from the sacrifice of his peace-offerings;
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ 30
his own hands do bring in the fire-offerings of Jehovah, the fat beside the breast, it he doth bring in with the breast, to wave it — a wave-offering before Jehovah.
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ 31
'And the priest hath made perfume with the fat on the altar, and the breast hath been Aaron's and his sons;
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ 32
and the right leg ye do make a heave-offering to the priest of the sacrifices of your peace-offerings;
המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ 33
he of the sons of Aaron who is bringing near the blood of the peace-offerings, and the fat, his is the right leg for a portion.
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ 34
'For the breast of the wave-offering, and the leg of the heave-offering, I have taken from the sons of Israel, from the sacrifices of their peace-offerings, and I give them to Aaron the priest, and to his sons, by a statute age-during, from the sons of Israel.'
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ 35
This [is] the anointing of Aaron, and the anointing of his sons out of the fire-offerings of Jehovah, in the day he hath brought them near to act as priest to Jehovah,
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ 36
which Jehovah hath commanded to give to them in the day of His anointing them, from the sons of Israel — a statute age-during to their generations.
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ 37
This [is] the law for burnt-offering, for present, and for sin-offering, and for guilt-offering, and for consecrations, and for a sacrifice of the peace-offerings,
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ 38
which Jehovah hath commanded Moses in Mount Sinai, in the day of his commanding the sons of Israel to bring near their offerings to Jehovah, in the wilderness of Sinai.

< ויקרא 7 >