< ויקרא 7 >
וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ | 1 |
Likewise this [is] the law of the trespass-offering: it [is] most holy.
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ | 2 |
In the place where they kill the burnt-offering shall they kill the trespass-offering: and the blood of it shall he sprinkle around upon the altar.
ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ | 3 |
And he shall offer of it all its fat; the rump, and the fat that covereth the inwards,
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ | 4 |
And the two kidneys, and the fat that [is] on them, which [is] by the flanks, and the caul [that is] above the liver, with the kidneys, that shall he take away:
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ | 5 |
And the priest shall burn them upon the altar [for] an offering made by fire to the LORD: it [is] a trespass-offering.
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ | 6 |
Every male among the priests shall eat of it: it shall be eaten in the holy place: it [is] most holy.
כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ | 7 |
As the sin-offering [is], so [is] the trespass-offering: [there is] one law for them: the priest that maketh atonement with it shall have [it].
והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ | 8 |
And the priest that offereth any man's burnt-offering, [even] the priest shall have to himself the skin of the burnt-offering which he hath offered.
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ | 9 |
And all the meat-offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the frying-pan, and in the pan, shall be the priest's that offereth it.
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ | 10 |
And every meat-offering mingled with oil, and dry, shall all the sons of Aaron have, one [as much] as another.
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ | 11 |
And this [is] the law of the sacrifice of peace-offerings, which he shall offer to the LORD.
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ | 12 |
If he shall offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers anointed with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour, fried.
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ | 13 |
Besides the cakes, he shall offer [for] his offering, leavened bread, with the sacrifice of thanksgiving of his peace-offerings.
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ | 14 |
And of it he shall offer one out of the whole oblation [for] a heave-offering to the LORD, [and] it shall be the priest's that sprinkleth the blood of the peace-offerings.
ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ | 15 |
And the flesh of the sacrifice of his peace-offerings for thanksgiving shall be eaten the same day that it is offered; he shall not leave any of it until the morning.
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ | 16 |
But if the sacrifice of his offering [shall be] a vow or a voluntary offering, it shall be eaten the same day that he offereth his sacrifice: and on the morrow also the remainder of it shall be eaten:
והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ | 17 |
But the remainder of the flesh of the sacrifice on the third day shall be burnt with fire.
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ | 18 |
And if [any] of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings shall be eaten at all on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed to him that offereth it; it shall be an abomination, and the soul that eateth of it shall bear his iniquity.
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ | 19 |
And the flesh that toucheth any unclean [thing] shall not be eaten; it shall be burnt with fire: and as for the flesh, all that shall be clean shall eat of it.
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 20 |
But the soul that eateth [of] the flesh of the sacrifice of peace-offerings that [pertain] to the LORD, having his uncleanness upon him, even that soul shall be cut off from his people.
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 21 |
Moreover, the soul that shall touch any unclean [thing], [as] the uncleanness of man, or [any] unclean beast, or any abominable unclean [thing], and eat of the flesh of the sacrifice of peace-offerings which [pertain] to the LORD, even that soul shall be cut off from his people.
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 22 |
And the LORD spoke to Moses, saying,
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ | 23 |
Speak to the children of Israel, saying, Ye shall eat no manner of fat, of ox, or of sheep, or of goat.
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ | 24 |
And the fat of the beast that dieth of itself, and the fat of that which is torn with beasts, may be used for any other purpose; but ye shall in no wise eat of it.
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ | 25 |
For whoever eateth the fat of the beast, of which men offer an offering made by fire to the LORD, even the soul that eateth [it] shall be cut off from his people.
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ | 26 |
Moreover, ye shall eat no manner of blood, [whether] of fowl or of beast, in any of your dwellings.
כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 27 |
Whatever soul [it may be] that eateth any manner of blood, even that soul shall be cut off from his people.
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 28 |
And the LORD spoke to Moses, saying,
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ | 29 |
Speak to the children of Israel, saying, He that offereth the sacrifice of his peace-offerings to the LORD, shall bring his oblation to the LORD of the sacrifice of his peace-offerings.
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ | 30 |
His own hands shall bring the offerings of the LORD made by fire, the fat with the breast, that shall he bring, that the breast may be waved [for] a wave-offering before the LORD.
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ | 31 |
And the priest shall burn the fat upon the altar: but the breast shall be Aaron's and his sons'.
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ | 32 |
And the right shoulder shall ye give to the priest [for] a heave-offering of the sacrifices of your peace-offerings.
המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ | 33 |
He among the sons' of Aaron that offereth the blood of the peace-offerings, and the fat, shall have the right shoulder for [his] part.
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ | 34 |
For the wave-breast and the heave-shoulder have I taken of the children of Israel from off the sacrifices of their peace-offerings, and have given them to Aaron the priest, and to his sons, by a statute for ever, from among the children of Israel.
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ | 35 |
This [is the portion] of the anointing of Aaron, and of the anointing of his sons, out of the offerings of the LORD made by fire, in the day [when] he presented them to minister to the LORD in the priest's office;
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ | 36 |
Which the LORD commanded to be given to them by the children of Israel, in the day that he anointed them, [by] a statute for ever throughout their generations.
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ | 37 |
This [is] the law of the burnt-offering, of the meat-offering, and of the sin-offering, and of the trespass-offering, and of the consecrations, and of the sacrifice of the Peace-offerings;
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ | 38 |
Which the LORD commanded Moses in mount Sinai, in the day that he commanded the children of Israel to offer their oblations to the LORD, in the wilderness of Sinai.