ויקרא 7
| וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ | 1 |
And this is the law of the guilt offering: it is most holy.
| במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ | 2 |
In the place where they kill the burnt offering shall they kill the guilt offering: and the blood thereof shall he sprinkle upon the altar round about.
| ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ | 3 |
And he shall offer of it all the fat thereof; the fat tail, and the fat that covereth the inwards,
| ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ | 4 |
and the two kidneys, and the fat that is on them, which is by the loins, and the caul upon the liver, with the kidneys, shall he take away:
| והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ | 5 |
and the priest shall burn them upon the altar for an offering made by fire unto the LORD: it is a guilt offering.
| כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ | 6 |
Every male among the priests shall eat thereof: it shall be eaten in a holy place: it is most holy.
| כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ | 7 |
As is the sin offering, so is the guilt offering: there is one law for them: the priest that maketh atonement therewith, he shall have it.
| והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ | 8 |
And the priest that offereth any man’s burnt offering, even the priest shall have to himself the skin of the burnt offering which he hath offered.
| וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ | 9 |
And every meal offering that is baken in the oven, and all that is dressed in the frying pan, and on the baking pan, shall be the priest’s that offereth it.
| וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ | 10 |
And every meal offering, mingled with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another.
| וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ | 11 |
And this is the law of the sacrifice of peace offerings, which one shall offer unto the LORD.
| אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ | 12 |
If he offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers anointed with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour soaked.
| על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ | 13 |
With cakes of leavened bread he shall offer his oblation with the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving.
| והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ | 14 |
And of it he shall offer one out of each oblation for an heave offering unto the LORD; it shall be the priest’s that sprinkleth the blood of the peace offerings.
| ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ | 15 |
And the flesh of the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his oblation; he shall not leave any of it until the morning.
| ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ | 16 |
But if the sacrifice of his oblation be a vow, or a freewill offering, it shall be eaten on the day that he offereth his sacrifice: and on the morrow that which remaineth of it shall be eaten:
| והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ | 17 |
but that which remaineth of the flesh of the sacrifice on the third day shall be burnt with fire.
| ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ | 18 |
And if any of the flesh of the sacrifice of his peace offerings be eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed unto him that offereth it: it shall be an abomination, and the soul that eateth of it shall bear his iniquity.
| והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ | 19 |
And the flesh that toucheth any unclean thing shall not be eaten; it shall be burnt with fire. And as for the flesh, every one that is clean shall eat thereof:
| והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 20 |
but the soul that eateth of the flesh of the sacrifice of peace offerings, that pertain unto the LORD, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from his people.
| ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 21 |
And when any one shall touch any unclean thing, the uncleanness of man, or an unclean beast, or any unclean abomination, and eat of the flesh of the sacrifice of peace offerings, which pertain unto the LORD, that soul shall be cut off from his people.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 22 |
And the LORD spake unto Moses, saying,
| דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ | 23 |
Speak unto the children of Israel, saying, Ye shall eat no fat, of ox, or sheep, or goat.
| וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ | 24 |
And the fat of that which dieth of itself, and the fat of that which is torn of beasts, may be used for any other service: but ye shall in no wise eat of it.
| כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ | 25 |
For whosoever eateth the fat of the beast, of which men offer an offering made by fire unto the LORD, even the soul that eateth it shall be cut off from his people.
| וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ | 26 |
And ye shall eat no manner of blood, whether it be of fowl or of beast, in any of your dwellings.
| כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ | 27 |
Whosoever it be that eateth any blood, that soul shall be cut off from his people.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 28 |
And the LORD spake unto Moses, saying,
| דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ | 29 |
Speak unto the children of Israel, saying, He that offereth the sacrifice of his peace offerings unto the LORD shall bring his oblation unto the LORD out of the sacrifice of his peace offerings:
| ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ | 30 |
his own hands shall bring the offerings of the LORD made by fire; the fat with the breast shall he bring, that the breast may be waved for a wave offering before the LORD.
| והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ | 31 |
And the priest shall burn the fat upon the altar: but the breast shall be Aaron’s and his sons’.
| ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ | 32 |
And the right thigh shall ye give unto the priest for an heave offering out of the sacrifices of your peace offerings.
| המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ | 33 |
He among the sons of Aaron, that offereth the blood of the peace offerings, and the fat, shall have the right thigh for a portion.
| כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ | 34 |
For the wave breast and the heave thigh have I taken of the children of Israel out of the sacrifices of their peace offerings, and have given them unto Aaron the priest and unto his sons as a due for ever from the children of Israel.
| זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ | 35 |
This is the anointing-portion of Aaron, and the anointing-portion of his sons, out of the offerings of the LORD made by fire, in the day when he presented them to minister unto the LORD in the priest’s office;
| אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ | 36 |
which the LORD commanded to be given them of the children of Israel, in the day that he anointed them. It is a due for ever throughout their generations.
| זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ | 37 |
This is the law of the burnt offering, of the meal offering, and of the sin offering, and of the guilt offering, and of the consecration, and of the sacrifice of peace offerings;
| אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ | 38 |
which the LORD commanded Moses in mount Sinai, in the day that he commanded the children of Israel to offer their oblations unto the LORD, in the wilderness of Sinai.
