< ויקרא 27 >
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Och Herren talade med Mose, och sade:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ | 2 |
Tala med Israels barn, och säg till dem: Om någor gör Herranom ett besynnerligit löfte, så att han skattar sig;
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ | 3 |
Så skall detta vara skattningen: en mansperson tjuguåra gammal, intill sextio år, skall du skatta på femtio silfversiklar, efter helgedomens sikel;
ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ | 4 |
En qvinnosperson på tretio siklar.
ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ | 5 |
Men ifrå fem år in till tjugu år, om det är en mansperson, skall du skatta honom på tjugu siklar; en qvinnosperson på tio siklar.
ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ | 6 |
Är det en månad gammalt, intill fem år, om det är en mansperson, skall du skatta det på fem silfversiklar; en qvinno på tre silfversiklar.
ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ | 7 |
Men är det sextioåra gammalt, och derutöfver, och är en mansperson, skall du skatta honom på femton silfversiklar; en qvinno på tio siklar.
ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ | 8 |
Om han är för fattig till sådana skattning, så skall han gå för Presten, och Presten skall skatta honom; och han skall skatta honom efter som hans hand, som löftet gjort hafver, förvärfva kan.
ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃ | 9 |
Om det är af boskap, det man Herranom offra må, allt det man Herranom gifver, det är heligt.
לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃ | 10 |
Man skall icke vexla det, eller förvandlat, ett godt för ett ondt, eller ett ondt för ett godt. Om någor vexlar det, ett djur för det andra, så skola de båda vara helig.
ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃ | 11 |
Är det djuret orent, det man icke bör offra Herranom, så skall man hafva det fram för Presten;
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ | 12 |
Och Presten skall skatta det, om det är godt eller ondt. Och det skall blifva vid Prestens skattning.
ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃ | 13 |
Vill någor lösa det, han skall gifva femtedelen utöfver skattningena.
ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ | 14 |
Om någor helgar sitt hus, så att det skall vara Herranom heligt, så skall Presten skatta det, om det är godt eller ondt. Och efter som Presten skattar det, så skall det blifva.
ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃ | 15 |
Men om han, som det helgat hafver, vill det lösa, skall han gifva den femte delen i silfver mer än som det skattadt är, och så skall det varda hans.
ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ | 16 |
Om någor helgar Herranom ett stycke åker af sitt arfvegods, så skall den skattad varda efter som han bär. Bär han en homer korn, så skall han gälla femtio silfversiklar.
אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ | 17 |
Men helgar han sin åker straxt ifrå klangåret, så skall han gälla efter hans värde.
ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ | 18 |
Hafver han helgat honom efter klangåret, så skall Presten räkna honom efter de åren, som tillbakastå intill klangåret, och derefter skatta honom desto ringare.
ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃ | 19 |
Vill han, som honom helgat hafver, lösa åkren, så skall han gifva femtedelen i silfver, mer än han skattad är, och så skall han varda hans.
ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ | 20 |
Vill han icke lösan, utan säljer honom enom androm, så skall han icke mer lösa honom;
והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ | 21 |
Utan den samme åkren, när han i klangåret lös utgår, skall vara helig Herranom, såsom en förspilld åker, och skall vara Prestens arfvegods.
ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ | 22 |
Om någor helgar Herranom en åker, den han köpt hafver, och icke hans arfvegods är;
וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ | 23 |
Så skall Presten räkna honom hvad han gälla kan intill klangåret, och han skall på samma dagen gifva den skattningen ut, att hon skall vara Herranom helig.
בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃ | 24 |
Men på klangåret skall han komma till honom igen, som honom sålt hade, att han blifver hans arfvegods i landena.
וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ | 25 |
All skattning skall ske efter helgedomens sikel; men en sikel gör tjugu gera.
אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃ | 26 |
Det förstfödda ibland boskapen, det Herranom eljest tillhörer, skall ingen helga, vare sig oxe eller får; ty det är Herrans.
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃ | 27 |
Är något orent på boskapen, så skall man lösa det efter sitt värde, och derutöfver gifva den femte delen. Vill han icke lösa det, så må det säljas efter sitt värde.
אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃ | 28 |
Man skall intet spillgifvet sälja eller lösa, det någor Herranom tillspillogifver, af allt det hans ägodelar är, vare sig menniska, boskap, eller arfåker; ty allt spillgifvet är det aldrahelgasta Herranom.
כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃ | 29 |
Man skall icke lösa någon spillgifven mennisko; utan hon skall döden dö.
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ | 30 |
All tionde i landet, både af landsens säd, och af frukten af trän, höra Herranom till, och skola vara helig Herranom.
ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ | 31 |
Vill någor lösa sin tiond, han skall gifva femtedelen utöfver.
וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃ | 32 |
Och all tiond af fä och får, och allt det under ris går, det är en helig tiond Herranom,
לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃ | 33 |
Man skall icke fråga, om det är godt eller ondt; man skall icke heller vexlat. Om någor vexlar det, så skall både vara heligt, och icke löst varda.
אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃ | 34 |
Desse äro de bud, som Herren böd Mose till Israels barn på Sinai berg.