ויקרא 26

1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

I [am] the Lord your God: ye shall not make to yourselves gods made with hands, or graven; neither shall ye rear up a pillar for yourselves, neither shall ye set up a stone [for] an object in your land to worship it: I am the Lord your God.

2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

Ye shall keep my sabbaths, and reverence my sanctuaries: I am the Lord.

3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

If ye will walk in my ordinances, and keep my commandments, and do them,

4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

then will I give you the rain in its season, and the land shall produce its fruits, and the trees of the field shall yield their fruit.

5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

And your threshing time shall overtake the vintage, and your vintage shall overtake your seed time; and ye shall eat your bread to the full; and ye shall dwell safely upon your land, and war shall not go through your land.

6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃

And I will give peace in your land, and ye shall sleep, and none [shall] make you afraid; and I will destroy the evil beasts out of your land,

7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

and ye shall pursue your enemies, and they shall fall before you with slaughter.

8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

And five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall chase tens of thousands; and your enemies shall fall before you by the sword.

9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃

And I will look upon you, and increase you, and multiply you, and establish my covenant with you.

10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

And ye shall eat that which is old and very old, and bring forth the old to make way for the new.

11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃

And I will set my tabernacle among you, and my soul shall not abhor you;

12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃

and I will walk among you, and be your God, and ye shall be my people.

13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃

I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, where ye were slaves; and I broke the band of your yoke, and brought you forth openly.

14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃

But if ye will not hearken to me, nor obey these my ordinances,

15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃

but disobey them, and your soul should loathe my judgments, so that ye should not keep all my commands, so as to break my covenant,

16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

then will I do thus to you: I will even bring upon you perplexity and the itch, and the fever that causes your eyes to waste away, and [disease] that consumes your life; and ye shall sow your seeds in vain, and your enemies shall eat them.

17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃

And I will set my face against you, and ye shall fall before your enemies, and they that hate you shall pursue you; and ye shall flee, no one pursuing you.

18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃

And if ye still refuse to hearken to me, then will I chasten you yet more even seven times for your sins.

19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃

And I will break down the haughtiness of your pride; and I will make your heaven iron, and your earth as it were brass.

20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

And your strength shall be in vain; and your land shall not yield its seed, and the tree of your field shall not yield its fruit.

21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

And if after this ye should walk perversely, and not be willing to obey me, I will further bring upon you seven plagues according to your sins.

22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

And I will send upon you the wild beasts of the land, and they shall devour you, and shall consume your cattle: and I will make you few in number, and your ways shall be desolate.

23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

And if hereupon ye are not corrected, but walk perversely towards me,

24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃

I also will walk with you with a perverse spirit, and I also will smite you seven times for your sins.

25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃

And I will bring upon you a sword avenging the cause of [my] covenant, and ye shall flee for refuge to your cities; and I will send out death against you, and ye shall be delivered into the hands of your enemies.

26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

When I afflict you with famine of bread, then ten women shall bake your loaves in one oven, and they shall render your loaves by weight; and ye shall eat, and not be satisfied.

27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

And if hereupon ye will not obey me, but walk perversely towards me,

28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃

then will I walk with you with a froward mind, and I will chasten you seven-fold according to your sins.

29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

And ye shall eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters shall ye eat.

30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

And I will render your pillars desolate, and will utterly destroy your wooden [images] made with hands; and I will lay your carcases on the carcases of your idols, and my soul shall loathe you.

31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

And I will lay your cities waste, and I will make your sanctuaries desolate, and I will not smell the savour of your sacrifices.

32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

And I will lay your land desolate, and your enemies who dwell in it shall wonder at it.

33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

And I will scatter you among the nations, and the sword shall come upon you and consume you; and your land shall be desolate, and your cities shall be desolate.

34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃

Then the land shall enjoy its sabbaths all the days of its desolation.

35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

And ye shall be in the land of your enemies; then the land shall keep its sabbaths, and the land shall enjoy its sabbaths all the days of its desolation: it shall keep sabbaths which it kept not among your sabbaths, when ye dwelt in it.

36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃

And to those who are left of you I will bring bondage into their heart in the land of their enemies; and the sound of a shaken leaf shall chase them, and they shall flee as fleeing from war, and shall fall when none pursues them.

37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

And brother shall disregard brother as in war, when none pursues; and ye shall not be able to withstand your enemies.

38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

And ye shall perish among the Gentiles, and the land of your enemies shall devour you.

39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

And those who are left of you shall perish, because of their sins, and because of the sins of their fathers: in the land of their enemies shall they consume away.

40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃

And they shall confess their sins, and the sins of their fathers, that they have transgressed and neglected me, and that they have walked perversely before me,

41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃

and I walked with them with a perverse mind; and I will destroy them in the land of their enemies: then shall their uncircumcised heart be ashamed, and then shall they acquiesce in [the punishment of] their sins.

42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

And I will remember the covenant of Jacob, and the covenant of Isaac, and the covenant of Abraam will I remember.

43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃

And I will remember the land, and the land shall be left of them; then the land shall enjoy her sabbaths, when it is deserted through them: and they shall accept [the punishment of] their iniquities, because they neglected my judgments, and in their soul loathed my ordinances.

44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

And yet not even thus, while they were in the land of their enemies, did I overlook them, nor did I loathe them so as to consume them, to break my covenant made with them; for I am the Lord their God.

45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

And I will remember their former covenant, when I brought them out of the land of Egypt, out of the house of bondage before the nation, to be their God; I am the Lord.

46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃

These are my judgments and my ordinances, and the law which the Lord gave between himself and the children of Israel, in the mount Sina, by the hand of Moses.