וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ | 1 |
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ | 2 |
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ | 3 |
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ | 4 |
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ | 5 |
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ | 6 |
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ | 7 |
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ | 8 |
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ | 9 |
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ | 10 |
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ | 11 |
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ | 12 |
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ | 13 |
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ | 14 |
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ | 15 |
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ | 16 |
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ | 17 |
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ | 18 |
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ | 19 |
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ | 20 |
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ | 21 |
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ | 22 |
והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ | 23 |
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ | 24 |
כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ | 25 |
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ | 26 |
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ | 27 |
ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ | 28 |
ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ | 29 |
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ | 30 |
ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ | 31 |
וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ | 32 |
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ | 33 |
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ | 34 |
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ | 35 |
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ | 36 |
את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ | 37 |
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ | 38 |
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ | 39 |
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ | 40 |
ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ | 41 |
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ | 42 |
לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ | 43 |
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ | 44 |
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ | 45 |
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ | 46 |
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ | 47 |
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ | 48 |
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ | 49 |
וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ | 50 |
אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ | 51 |
ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ | 52 |
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ | 53 |
ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ | 54 |
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ | 55 |