ויקרא 25
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ | 1 |
Yahweh spoke to Moses on Mount Sinai, saying,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ | 2 |
“Speak to the people of Israel and say to them, 'When you come into the land that I give you, then the land must be made to keep a Sabbath for Yahweh.
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ | 3 |
You must plant your field for six years, and for six years you must prune your vineyard and gather the produce.
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ | 4 |
But in the seventh year, a Sabbath of solemn rest for the land must be observed, a Sabbath for Yahweh. You must not plant your field or prune your vineyard.
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ | 5 |
You must not conduct an organized harvest of whatever grows by itself, and you must not conduct an organized harvest of whatever grapes grow on your unpruned vines. This will be a year of solemn rest for the land.
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ | 6 |
Whatever the unworked land grows during the Sabbath year will be food for you. You, your male and female servants, your hired servants and the foreigners who live with you may gather food,
| ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ | 7 |
and your livestock and also wild animals may eat whatever the land produces.
| וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ | 8 |
You must count off seven Sabbaths of years, that is, seven times seven years, so that there will be seven Sabbaths of years, totaling forty-nine years.
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ | 9 |
Then you must blow a loud trumpet everywhere on the tenth day of the seventh month. On the Day of Atonement you must blow a trumpet throughout all your land.
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ | 10 |
You must set apart the fiftieth year to Yahweh and proclaim liberty throughout the land to all its inhabitants. It will be a Jubilee for you, in which property and slaves must be returned to their families.
| יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ | 11 |
The fiftieth year will be a Jubilee for you. You must not plant or conduct an organized harvest. Eat whatever grows by itself, and gather the grapes that grow on the unpruned vines.
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ | 12 |
For it is a Jubilee, which will be holy for you. You must eat the produce that grows by itself out of the fields.
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ | 13 |
You must return everyone to his own property in this year of Jubilee.
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ | 14 |
If you sell any land to your neighbor or buy any land from your neighbor, you must not cheat or wrong each other.
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ | 15 |
If you buy land from your neighbor, consider the number of years and crops that can be harvested until the next Jubilee. Your neighbor selling the land must consider that also.
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ | 16 |
A larger number of years until the next Jubilee will increase the value of land, and a smaller number of years until the next Jubilee will decrease the value, because the number of harvests the land will produce for the new owner is related to the number of years before the next Jubilee.
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ | 17 |
You must not cheat or wrong one another; instead, you must honor your God, for I am Yahweh your God.
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ | 18 |
Therefore you must obey my decrees, keep my laws, and carry them out. Then you will live in the land in safety.
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ | 19 |
The land will yield its produce, and you will eat your fill and live there in safety.
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ | 20 |
You might say, “What will we eat during the seventh year? Look, we cannot plant or gather our produce.”
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ | 21 |
I will command my blessing to come upon you in the sixth year, and it will produce harvest enough for three years.
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ | 22 |
You will plant in the eighth year and continue to eat from the previous years' produce and the stored food. Until the harvest of the ninth year comes in, you will be able to eat from the provisions stored in the previous years.
| והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ | 23 |
The land must not be sold to a new permanent owner, because the land is mine. You are all foreigners and temporary residents on my land.
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ | 24 |
You must observe the right of redemption for all the land that you acquire; you must allow the land to be bought back by the family from whom you bought it.
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ | 25 |
If your fellow Israelite became poor and for that reason sold some of his property, then his nearest relative may come and buy back the property that he sold to you.
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ | 26 |
If a man has no relative to redeem his property, but if he has prospered and has the ability to redeem it,
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ | 27 |
then he may calculate the years since the land was sold and repay the balance to the man to whom he sold it. Then he may return to his own property.
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ | 28 |
But if he is not able to get the land back for himself, then the land he has sold will remain in the ownership of the one who bought it until the year of Jubilee. At the year of Jubilee, the land will be returned to the man who sold it, and the original owner will return to his property.
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ | 29 |
If a man sells a house in a walled city, then he may buy it back within a whole year after it was sold. For a full year he will have the right of redemption.
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ | 30 |
If the house is not redeemed within a full year, then the house in the walled city will become the permanent property of the buyer and his descendants. It is not to be returned in the year of Jubilee.
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ | 31 |
But the houses of the villages that have no wall around them will be considered as the field of the land. They may be redeemed, and they must be returned during the year of Jubilee.
| וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ | 32 |
However, the houses owned by the Levites in their cities may be redeemed at any time.
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ | 33 |
If one of the Levites does not redeem a house he sold, then the house that was sold in the city where it is located must be returned in the year of Jubilee, for the houses of the cities of the Levites are their property among the people of Israel.
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ | 34 |
But the fields around their cities may not be sold because they are the permanent property of the Levites.
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ | 35 |
If your fellow countryman becomes poor, so that he can no longer provide for himself, then you must help him as you would help a foreigner or anyone else living as an outsider among you.
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ | 36 |
Do not charge him interest or try to profit from him in any way, but honor your God so that your brother may keep living with you.
| את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ | 37 |
You must not give him a loan of money and charge interest, nor sell him your food to earn a profit.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ | 38 |
I am Yahweh your God, who brought you out of the land of Egypt, in order that I might give you the land of Canaan, and that I might be your God.
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ | 39 |
If your fellow countryman has become poor and sells himself to you, you must not make him work like a slave.
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ | 40 |
Treat him as a hired servant. He must be like someone living temporarily with you. He will serve with you until the year of Jubilee.
| ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ | 41 |
Then he will go away from you, he and his children with him, and he will return to his own family and to his fathers' property.
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ | 42 |
For they are my servants whom I brought out of the land of Egypt. They will not be sold as slaves.
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ | 43 |
You must not rule over them harshly, but you must honor your God.
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ | 44 |
As for your male and female slaves, whom you can obtain from the nations who live around you, you may buy slaves from them.
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ | 45 |
You may also buy slaves from the foreigners who are living among you, that is, from their families who are with you, children who have been born in your land. They may become your property.
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ | 46 |
You may provide such slaves as an inheritance for your children after you, to hold as property, and make them slaves for life, but you must not rule over your brothers among the people of Israel with harshness.
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ | 47 |
If a foreigner or someone living temporarily with you has become wealthy, and if one of your fellow Israelites has become poor and sells himself to that foreigner, or to someone in a foreigner's family,
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ | 48 |
after your fellow Israelite has been bought, he may be bought back. Someone in his family may redeem him.
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ | 49 |
It might be the person's uncle, or his uncle's son, who redeems him, or anyone who is his close relative from his family. Or, if he has become prosperous, he may redeem himself.
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ | 50 |
He must bargain with the man who bought him; they must count the years from the year he sold himself to his purchaser until the year of Jubilee. The price of his redemption must be figured in keeping with the rate paid to a hired servant, for the number of years he might continue to work for the one who bought him.
| אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ | 51 |
If there are still many years until the year of Jubilee, he must pay back as the price for his redemption an amount of money that is in proportion to the number of those years.
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ | 52 |
If there are only a few years to the year of Jubilee, then he must bargain with his purchaser to reflect the number of years left before the year of Jubilee, and he must pay for his redemption in keeping with the number of years.
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ | 53 |
He is to be treated like a man hired year by year. You must make sure he is not treated with harshness.
| ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ | 54 |
If he is not redeemed by these means, then he must serve until the year of Jubilee, he and his children with him.
| כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ | 55 |
To me the people of Israel are servants. They are my servants whom I brought out of the land of Egypt. I am Yahweh your God.'”
