ויקרא 25

1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃

And the LORD spoke unto Moses in mount Sinai, saying:

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath unto the LORD.

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃

Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the produce thereof.

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard.

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather; it shall be a year of solemn rest for the land.

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee;

7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃

and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

And thou shalt number seven sabbaths of years unto thee, seven times seven years; and there shall be unto thee the days of seven sabbaths of years, even forty and nine years.

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃

Then shalt thou make proclamation with the blast of the horn on the tenth day of the seventh month; in the day of atonement shall ye make proclamation with the horn throughout all your land.

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃

And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃

A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines.

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃

For it is a jubilee; it shall be holy unto you; ye shall eat the increase thereof out of the field.

13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃

In this year of jubilee ye shall return every man unto his possession.

14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃

And if thou sell aught unto thy neighbour, or buy of thy neighbour's hand, ye shall not wrong one another.

15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃

According to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbour, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto thee.

16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

According to the multitude of the years thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of the years thou shalt diminish the price of it; for the number of crops doth he sell unto thee.

17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

And ye shall not wrong one another; but thou shalt fear thy God; for I am the LORD your God.

18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃

Wherefore ye shall do My statutes, and keep Mine ordinances and do them; and ye shall dwell in the land in safety.

19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

And the land shall yield her fruit, and ye shall eat until ye have enough, and dwell therein in safety.

20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃

And if ye shall say: 'What shall we eat the seventh year? behold, we may not sow, nor gather in our increase';

21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃

then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years.

22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

And ye shall sow the eighth year, and eat of the produce, the old store; until the ninth year, until her produce come in, ye shall eat the old store.

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃

And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me.

24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃

And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land.

25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold.

26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

And if a man have no one to redeem it, and he be waxen rich and find sufficient means to redeem it;

27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃

then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession.

28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

But if he have not sufficient means to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.

29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption.

30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the jubilee.

31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃

But the houses of the villages which have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country; they may be redeemed, and they shall go out in the jubilee.

32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

But as for the cities of the Levites, the houses of the cities of their possession, the Levites shall have a perpetual right of redemption.

33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

And if a man purchase of the Levites, then the house that was sold in the city of his possession, shall go out in the jubilee; for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel.

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃

But the fields of the open land about their cities may not be sold; for that is their perpetual possession.

35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee.

36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee.

37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃

Thou shalt not give him thy money upon interest, nor give him thy victuals for increase.

38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃

I am the LORD your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your God.

39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant.

40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃

As a hired servant, and as a settler, he shall be with thee; he shall serve with thee unto the year of jubilee.

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃

Then shall he go out from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.

42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen.

43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

Thou shalt not rule over him with rigour; but shalt fear thy God.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

And as for thy bondmen, and thy bondmaids, whom thou mayest have: of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and bondmaids.

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession.

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃

And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour.

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

And if a stranger who is a settler with thee be waxen rich, and thy brother be waxen poor beside him, and sell himself unto the stranger who is a settler with thee, or to the offshoot of a stranger's family,

48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃

after that he is sold he may be redeemed; one of his brethren may redeem him;

49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃

or his uncle, or his uncle's son, may redeem him, or any that is nigh of kin unto him of his family may redeem him; or if he be waxen rich, he may redeem himself.

50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of jubilee; and the price of his sale shall be according unto the number of years; according to the time of a hired servant shall he be with him.

51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

If there be yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for.

52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃

And if there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption.

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃

As a servant hired year by year shall he be with him; he shall not rule with rigour over him in thy sight.

54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

And if he be not redeemed by any of these means, then he shall go out in the year of jubilee, he, and his children with him.

55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

For unto Me the children of Israel are servants; they are My servants whom I brought forth out of the land of Egypt: I am the LORD your God.