ויקרא 25

1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃

And the Lord spoke to Moses in the mount Sina, saying,

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

Speak to the children of Israel, and thou shalt say to them, Whensoever ye shall have entered into the land, which I give to you, then the land shall rest which I give to you, for its sabbaths to the Lord.

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃

Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shall prune thy vine, and gather in its fruit.

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

But in the seventh year [shall be] a sabbath, it shall be a rest to the land, a sabbath to the Lord: thou shalt not sow thy field, and thou shalt not prune thy vine.

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

And thou shalt not gather the spontaneous produce of thy field, and thou shalt not gather fully the grapes of thy dedication: it shall be a year of rest to the land.

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

And the sabbaths of the land shall be food for thee, and for thy man-servant, and for thy maid-servant, and thy hireling, and the stranger that abides with thee.

7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃

And for thy cattle, and for the wild beats that are in thy land, shall every fruit of it be for food.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

And thou shalt reckon to thyself seven sabbaths of years, seven times seven years; and they shall be to thee seven weeks of years, nine and forty years.

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃

In the seventh month, on the tenth day of the month, ye shall make a proclamation with the sound of a trumpet in all your land; on the day of atonement ye shall make a proclamation with a trumpet in all your land.

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃

And ye shall sanctify the year, the fiftieth year, and ye shall proclaim a release upon the land to all that inhabit it; it shall be given a year of release, a jubilee for you; and each one shall depart to his possession, and ye shall go each to his family.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃

This is a jubilee of release, the year shall be to you the fiftieth year: ye shall not sow, nor reap the produce that comes of itself from the land, neither shall ye gather its dedicated fruits.

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃

For it is a jubilee of release; it shall be holy to you, ye shall eat its fruits off the fields.

13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃

In the year of the release [even] the jubilee of it, shall [each] one return to his possession.

14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃

And if thou shouldest sell a possession to thy neighbour, or if thou shouldest buy of thy neighbour, let not a man oppress his neighbour.

15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃

According to the number of years after the jubilee shalt thou buy of thy neighbour, according to the number of years of the fruits shall he sell to thee.

16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

According as [there may be] a greater number of years he shall increase [the value of] his possession, and according as [there may be] a less number of years he shall lessen [the value of] his possession; for according to the number of his crops, so shall he sell to thee.

17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

Let not a man oppress his neighbour, and thou shalt fear the Lord thy God: I am the Lord thy God.

18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃

And ye shall keep all my ordinances, and all my judgments; and do ye observe them, and ye shall keep them, and dwell securely in the land.

19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

And the land shall yield her increase, and ye shall eat to fullness, and shall dwell securely in it.

20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃

And if ye should say, What shall we eat in this seventh year, if we do not sow nor gather in our fruits?

21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃

Then will I send my blessing upon you in the sixth year, and the land shall produce its fruits for three years.

22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

And ye shall sow in the eighth year, and eat old fruits till the ninth year: until its fruit come, ye shall eat old fruits of the old.

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃

And the land shall not be sold for a permanence; for the land is mine, because ye are strangers and sojourners before me.

24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃

And in every land of your possession, ye shall allow ransoms for the land.

25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

And if thy brother who is with thee be poor, and should have sold [part] of his possession, and his kinsman who is nigh to him come, then he shall redeem the possession which his brother has sold.

26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

And if one have no near kinsman, and he prosper with his hand, and he find sufficient money, [even] his ransom;

27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃

then shall he calculate the years of his sale, and he shall give what is due to the man to whom he sold it, and he shall return to his possession.

28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

But if his hand have not prospered sufficiently, so as that he should restore the money to him, then he that bought the possessions shall have them till the sixth year of the release; and it shall go out in the release, and the owner shall return to his possession.

29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

And if any one should sell an inhabited house in a walled city, then there shall be the ransom of it, until [the time] is fulfilled: its time of ransom shall be a full year.

30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

And if it be not ransomed until there be completed of its time a full year, the house which is in the walled city shall be surely confirmed to him that bought it, throughout his generations; and it shall not go out in the release.

31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃

But the houses in the villages which have not a wall round about them, shall be reckoned as the fields of the country: they shall always be redeemable, and they shall go out in the release.

32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

And the cities of the Levites, the houses of the cities in their possession, shall be always redeemable to the Levites.

33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

And if any one shall redeem a house of the Levites, then shall their sale of the houses of their possession go out in the release; because the houses of the cities of the Levites are their possession in the midst of the children of Israel.

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃

And the lands set apart for their cities shall not be sold, because this is their perpetual possession.

35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

And if thy brother who is with thee become poor, and he fail in resources with thee, thou shalt help him as a stranger and a sojourner, and thy brother shall live with thee.

36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

Thou shalt not receive from him interest, nor increase: and thou shalt fear thy God: I [am] the Lord: and thy brother shall live with thee.

37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃

Thou shalt not lend thy money to him at interest, and thou shalt not lend thy meat to him to be returned with increase.

38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃

I [am] the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, to give you the land of Chanaan, so as to be your God.

39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

And if thy brother by thee be lowered, and be sold to thee, he shall not serve thee with the servitude of a slave.

40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃

He shall be with thee as a hireling or a sojourner, he shall work for thee till the year of release:

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃

and he shall go out in the release, and his children with him; and he shall go to his family, he shall hasten back to his patrimony.

42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

Because these are my servants, whom I brought out of the land of Egypt; such an one shall not be sold as a [common] servant.

43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

Thou shalt not oppress him with labour, and shalt fear the Lord thy God.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

And whatever number of men-servants and maid-servants thou shalt have, thou shalt purchase male and female servants from the nations that are round about thee.

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

And of the sons of the sojourners that are among you, of these ye shall buy and of their relations, all that shall be in your lands; let them be to you for a possession.

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃

And ye shall distribute them to your children after you, and they shall be to you permanent possessions for ever: but of your brethren the children of Israel, one shall not oppress his brother in labours.

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

And if a stranger or sojourner with thee wax rich, and thy brother in distress be sold to the stranger or the sojourner that is with thee, or to a proselyte by extraction;

48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃

after he is sold to him there shall be redemption for him, one of his brethren shall redeem him.

49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃

A brother of his father, or a son of his father's brother shall redeem him; or let one of his near kin of his tribe redeem him, and if he should be rich and redeem himself,

50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

then shall he calculate with his purchaser from the year that he sold himself to him until the year of release: and the money of his purchase shall be as that of a hireling, he shall be with him from year to year.

51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

And if any have a greater number of years [than enough], according to these he shall pay his ransom out of his purchase-money.

52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃

And if but a little time be left of the years to the year of release, then shall he reckon to him according to his years, and shall pay his ransom

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃

as a hireling; he shall be with him from year to year; thou shalt not oppress him with labour before thee.

54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

And if he do not pay his ransom accordingly, he shall go out in the year of his release, he and his children with him.

55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

For the children of Israel are my servants: they are my attendants, whom I brought out of the land of Egypt.