ויקרא 25

1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃

And the Lord said to Moses on Mount Sinai,

2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

Say to the children of Israel, When you come into the land which I will give you, let the land keep a Sabbath to the Lord.

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃

For six years put seed into your land, and for six years give care to your vines and get in the produce of them;

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

But let the seventh year be a Sabbath of rest for the land, a Sabbath to the Lord; do not put seed into your land or have your vines cut.

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

That which comes to growth of itself may not be cut, and the grapes of your uncared-for vines may not be taken off; let it be a year of rest for the land.

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

And the Sabbath of the land will give food for you and your man-servant and your woman-servant and those working for payment, and for those of another country who are living among you;

7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃

And for your cattle and the beasts on the land; all the natural increase of the land will be for food.

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

And let seven Sabbaths of years be numbered to you, seven times seven years; even the days of seven Sabbaths of years, that is forty-nine years;

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃

Then let the loud horn be sounded far and wide on the tenth day of the seventh month; on the day of taking away sin let the horn be sounded through all your land.

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃

And let this fiftieth year be kept holy, and say publicly that everyone in the land is free from debt: it is the Jubilee, and every man may go back to his heritage and to his family.

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃

Let this fiftieth year be the Jubilee: no seed may be planted, and that which comes to growth of itself may not be cut, and the grapes may not be taken from the uncared-for vines.

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃

For it is the Jubilee, and it is holy to you; your food will be the natural increase of the field.

13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃

In this year of Jubilee, let every man go back to his heritage.

14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃

And in the business of trading goods for money, do no wrong to one another.

15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃

Let your exchange of goods with your neighbours have relation to the number of years after the year of Jubilee, and the number of times the earth has given her produce.

16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

If the number of years is great, the price will be increased, and if the number of years is small, the price will be less, for it is the produce of a certain number of years which the man is giving you.

17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

And do no wrong, one to another, but let the fear of your God be before you; for I am the Lord your God.

18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃

So keep my rules and my decisions and do them, and you will be safe in your land.

19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

And the land will give her fruit, and you will have food in full measure and be safe in the land.

20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃

And if you say, Where will our food come from in the seventh year, when we may not put in seed, or get in the increase

21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃

Then I will send my blessing on you in the sixth year, and the land will give fruit enough for three years.

22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

And in the eighth year you will put in your seed, and get your food from the old stores, till the fruit of the ninth year is ready.

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃

No exchange of land may be for ever, for the land is mine, and you are as my guests, living with me for a time.

24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃

Wherever there is property in land, the owner is to have the right of getting it back.

25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

If your brother becomes poor, and has to give up some of his land for money, his nearest relation may come and get back that which his brother has given up.

26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

And if he has no one to get it back for him, and later he himself gets wealth and has enough money to get it back;

27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃

Then let him take into account the years from the time when he gave it up, and make up the loss for the rest of the years to him who took it, and so get back his property.

28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

But if he is not able to get it back for himself, then it will be kept by him who gave a price for it, till the year of Jubilee; and in that year it will go back to its first owner and he will have his property again.

29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

And if a man gives his house in a walled town for money, he has the right to get it back for the space of a full year after he has given it up.

30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

And if he does not get it back by the end of the year, then the house in the town will become the property of him who gave the money for it, and of his children for ever; it will not go from him in the year of Jubilee.

31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃

But houses in small unwalled towns will be the same as property in the country; they may be got back, and they will go back to their owners in the year of Jubilee.

32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

But the houses in the towns of the Levites may be got back by the Levites at any time.

33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

And if a Levite does not give money to get back his property, his house in the town which was exchanged for money will come back to him in the year of Jubilee. For the houses of the towns of the Levites are their property among the children of Israel.

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃

But the land on the outskirts of their towns may not be exchanged for money, for it is their property for ever.

35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

And if your brother becomes poor and is not able to make a living, then you are to keep him with you, helping him as you would a man from another country who is living among you.

36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

Take no interest from him, in money or in goods, but have the fear of your God before you, and let your brother make a living among you.

37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃

Do not take interest on the money which you let him have or on the food which you give him.

38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃

I am the Lord your God, who took you out of the land of Egypt to give you the land of Canaan, that I might be your God.

39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

And if your brother becomes poor and gives himself to you for money, do not make use of him like a servant who is your property;

40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃

But let him be with you as a servant working for payment, till the year of Jubilee;

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃

Then he will go out from you, he and his children with him, and go back to his family and to the property of his fathers.

42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

For they are my servants whom I took out from the land of Egypt; they may not become the property of another.

43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

Do not be a hard master to him, but have the fear of God before you.

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

But you may get servants as property from among the nations round about; from them you may take men-servants and women-servants.

45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

And in addition, you may get, for money, servants from among the children of other nations who are living with you, and from their families which have come to birth in your land; and these will be your property.

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃

And they will be your children's heritage after you, to keep as their property; they will be your servants for ever; but you may not be hard masters to your countrymen, the children of Israel.

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

And if one from another nation living among you gets wealth, and your countryman, at his side, becomes poor and gives himself for money to the man from another nation or to one of his family;

48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃

After he has given himself he has the right to be made free, for a price, by one of his brothers,

49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃

Or his father's brother, or the son of his father's brother, or any near relation; or if he gets money, he may make himself free.

50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

And let the years be numbered from the time when he gave himself to his owner till the year of Jubilee, and the price given for him will be in relation to the number of years, on the scale of the payment of a servant.

51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

If there is still a long time, he will give back, on account of it, a part of the price which was given for him.

52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃

And if there is only a short time, he will take account of it with his master, and in relation to the number of years he will give back the price of making him free.

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃

And he will be with him as a servant working for payment year by year; his master is not to be cruel to him before your eyes.

54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

And if he is not made free in this way, he will go out in the year of Jubilee, he and his children with him.

55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

For the children of Israel are servants to me; they are my servants whom I took out of the land of Egypt: I am the Lord your God.