ויקרא 24

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Et locutus est Dominus ad Moysen, dicens:

2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

Praecipe filiis Israel, ut afferant tibi oleum de olivis purissimum, ac lucidum, ad concinnandas lucernas iugiter,

3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

extra velum testimonii in tabernaculo foederis. Ponetque eas Aaron a vespere usque ad mane coram Domino, cultu rituque perpetuo in generationibus vestris.

4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃

Super candelabrum mundissimum ponentur semper in conspectu Domini.

5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

Accipies quoque similam, et coques ex ea duodecim panes, qui singuli habebunt duas decimas:

6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

quorum senos altrinsecus super mensam purissimam coram Domino statues:

7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

et pones super eos thus lucidissimum, ut sit panis in monimentum oblationis Domini.

8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃

Per singula sabbata mutabuntur coram Domino suscepti a filiis Israel foedere sempiterno:

9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃

eruntque Aaron et filiorum eius, ut comedant eos in loco sancto: quia Sanctum sanctorum est de sacrificiis Domini iure perpetuo.

10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

Ecce autem egressus filius mulieris Israelitidis, quem pepererat de viro Aegyptio inter filios Israel, iurgatus est in castris cum viro Israelita.

11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃

Cumque blasphemasset nomen, et maledixisset ei, adductus est ad Moysen. (Vocabatur autem mater eius Salumith, filia Dabri de tribu Dan.)

12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃

Miseruntque eum in carcerem, donec nossent quid iuberet Dominus.

13 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Qui locutus est ad Moysen,

14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃

dicens: Educ blasphemum extra castra, et ponant omnes qui audierunt, manus suas super caput eius, et lapidet eum populus universus.

15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

Et ad filios Israel loqueris: Homo, qui maledixerit Deo suo, portabit peccatum suum:

16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃

et qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur: lapidibus opprimet eum omnis multitudo populi, sive ille civis, sive peregrinus fuerit. Qui blasphemaverit nomen Domini, morte moriatur.

17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃

Qui percusserit, et occiderit hominem, morte moriatur.

18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

Qui percusserit animal, reddet vicarium, id est animam pro anima.

19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

Qui irrogaverit maculam cuilibet civium suorum: sicut fecit, sic fiet ei:

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

fracturam pro fractura, oculum pro oculo, dentem pro dente restituet. qualem inflixerit maculam, talem sustinere cogetur.

21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

Qui percusserit iumentum, reddet aliud. Qui percusserit hominem, punietur.

22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

Aequum iudicium sit inter vos, sive peregrinus, sive civis peccaverit: quia ego sum Dominus Deus vester.

23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃

Locutusque est Moyses ad filios Israel: et eduxerunt eum, qui blasphemaverat, extra castra, ac lapidibus oppresserunt. Feceruntque filii Israel sicut praeceperat Dominus Moysi.