ויקרא 24

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

The Lord told Moses,

2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

“Order the Israelites to bring you pure, pressed olive oil for the lamps, so they will always stay lit.

3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

From evening until morning Aaron is to constantly look after the lamps continually before the Lord, outside the veil of the Testimony in the Tent of Meeting. This regulation is for all time and for all future generations.

4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃

He is to constantly look after the lamps placed on the pure gold lampstand before the Lord.

5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

Using the best flour bake twelve loaves, with two-tenths of an ephah of flour per loaf.

6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

Place them in two piles, six in each pile, on the table made of pure gold that stands before the Lord.

7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

Place pure frankincense beside each pile to go with the bread to act as the ‘reminder part,’ a food offering to the Lord.

8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃

Every Sabbath day the bread shall be placed before the Lord, given by the Israelites as an ongoing sign of the eternal agreement.

9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃

It is for Aaron and his descendants. They are to eat it in a holy place; for they must treat it as a most holy part of the food offerings given to the Lord. It is their share of the food offerings for all time.”

10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

One day a man who had an Israelite mother and an Egyptian father went into the Israelite camp and had a fight with an Israelite.

11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃

The Israelite woman's son cursed the name of the Lord. So they took him before Moses. (His mother's name was Shelomith, daughter of Dibri, from the tribe of Dan.)

12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃

They detained him until it was clear what the Lord wanted them to do about it.

13 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

The Lord told Moses,

14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃

“Take the man who cursed me outside the camp. Have all who heard him curse put their hands on his head; then have everyone stone him to death.

15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

Tell the Israelites that anyone who curses their God will be punished for their sin.

16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃

Anyone who curses the name of the Lord must to be executed. All of you must stone them to death, whether they are a foreigner who lives with you or an Israelite. If they curse my name, they must be executed.

17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃

Anyone who kills someone else must be executed.

18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

Anyone who kills an animal has to replace it—a life for a life.

19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

If anyone injures someone else, whatever they've done must be done to them:

20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

a broken bone for a broken bone, an eye for an eye, a tooth for a tooth. Whatever way they injured the victim, the same must be done to them.

21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

Anyone who kills an animal has to replace it, but anyone who kills someone else must be executed.

22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

The same laws apply to foreigners who live with you as to Israelites, for I am the Lord your God.”

23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃

Moses told this to the Israelites, and they took the man who cursed the Lord outside the camp and stoned him to death. The Israelites did what the Lord ordered Moses to do.