ויקרא 23
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃ | 2 |
Parle aux enfants d’Israël, et tu leur diras: Voici les fêtes du Seigneur que vous appellerez saintes.
| ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ | 3 |
Pendant six jours vous travaillerez; le septième jour, parce qu’il est le repos du sabbat, sera appelé saint: vous ne ferez aucun ouvrage en ce jour. C’est le sabbat du Seigneur dans toutes vos habitations.
| אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׃ | 4 |
Voici donc les fêtes saintes du Seigneur que vous devez célébrer en leurs temps.
| בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ | 5 |
Au premier mois, au quatorzième jour du mois vers le soir, est la Pâque du Seigneur;
| ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ | 6 |
Et au quinzième jour de ce mois est la solennité des azymes du Seigneur. Pendant sept jours vous mangerez des azymes.
| ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ | 7 |
Le premier jour sera pour vous très solennel et saint; vous ne ferez aucune oeuvre servile en ce jour;
| והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ | 8 |
Mais vous offrirez un sacrifice avec du feu au Seigneur pendant sept jours; mais le septième jour sera plus solennel et plus saint; et vous ne ferez aucune œuvre servile en ce jour.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 9 |
Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן׃ | 10 |
Parle aux enfants d’Israël, et tu leur diras: Lorsque vous entrerez dans la terre que je vous donnerai moi-même, et que vous aurez moissonné le blé, vous apporterez des gerbes d’épis, prémices de votre moisson, au prêtre,
| והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃ | 11 |
Qui élèvera la botte devant le Seigneur, le second jour du sabbat, afin qu’elle soit acceptable en votre faveur, et il la sanctifiera.
| ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה׃ | 12 |
Et au même jour que la gerbe sera consacrée, un agneau sans tache, d’un an, sera immolé pour l’holocauste du Seigneur.
| ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין׃ | 13 |
Et seront offertes avec lui les libations: deux décimes de fleur de farine arrosée d’huile pour l’holocauste du Seigneur, et en odeur très suave; et aussi les libations de vin, la quatrième partie du hin.
| ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ | 14 |
Vous ne mangerez ni pain, ni farine desséchée, ni bouillie provenant du blé, jusqu’au jour que vous en offrirez à votre Dieu. C’est un précepte perpétuel en toutes vos générations et en toutes vos habitations.
| וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃ | 15 |
Vous compterez donc depuis le second jour du sabbat dans lequel vous aurez offert la gerbe des prémices, sept semaines pleines,
| עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃ | 16 |
Jusqu’au jour d’après la fin de la septième semaine, c’est-à-dire, cinquante jours; et c’est ainsi que vous offrirez un sacrifice nouveau au Seigneur,
| ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃ | 17 |
De toutes vos habitations, deux pains de prémices de deux décimes de fleur de farine fermentée, que vous cuirez pour les prémices du Seigneur;
| והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 18 |
Et vous offrirez avec les pains sept agneaux sans tache d’un an, et un veau pris du troupeau de gros bétail, et deux béliers, et ils seront avec leurs libations pour un holocauste, en odeur suave pour le Seigneur.
| ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃ | 19 |
Vous sacrifierez aussi un bouc pour le péché et deux agneaux d’un an, hosties de sacrifices pacifiques.
| והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃ | 20 |
Et lorsque le prêtre les aura élevés avec les pains des prémices devant le Seigneur, ils deviendront à son usage.
| וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם׃ | 21 |
Et vous appellerez ce jour très solennel et très saint; vous ne ferez aucune œuvre servile en ce jour. Ce sera une loi éternelle en toutes vos habitations et en toutes vos générations.
| ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ | 22 |
Quand vous moissonnerez le blé de votre terre, vous ne le couperez pas jusqu’au sol, et vous ne ramasserez point les épis restants, mais vous les laisserez pour les pauvres et les étrangers. C’est moi qui suis le Seigneur votre Dieu.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 23 |
Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש׃ | 24 |
Dis aux enfants d’Israël: Au septième mois, au premier jour du mois, sera pour vous un sabbat, un souvenir, les trompettes sonnant; et il sera appelé saint.
| כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ | 25 |
Vous ne ferez aucune œuvre servile en ce jour, et vous offrirez un holocauste au Seigneur.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 26 |
Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ | 27 |
Au dixième jour de ce septième mois, sera le jour très très solennel des expiations, et il sera appelé saint; or, vous affligerez vos âmes en ce jour, et vous offrirez un holocauste au Seigneur.
| וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃ | 28 |
Vous ne ferez aucune œuvre servile pendant tout ce jour, parce que c’est un jour de propitiation, afin que le Seigneur votre Dieu vous devienne propice.
| כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ | 29 |
Tout homme qui ne sera point affligé en ce jour-là périra du milieu de ses peuples;
| וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה׃ | 30 |
Et celui qui fera quelque œuvre que ce soit, je le retrancherai du milieu de son peuple.
| כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ | 31 |
Vous ne ferez donc aucune œuvre en ce jour; ce sera une loi perpétuelle pour vous en toutes vos générations et en toutes vos habitations.
| שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם׃ | 32 |
C’est un sabbat de repos, et vous affligerez vos âmes au neuvième jour du mois: c’est depuis un soir jusqu’à un soir que vous célébrerez vos sabbats.
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 33 |
Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃ | 34 |
Dis aux enfants d’Israël: Depuis le quinzième jour de ce septième mois, seront les fêtes des Tabernacles pendant sept jours en l’honneur du Seigneur.
| ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ | 35 |
Le premier jour sera appelé très solennel et très saint: vous ne ferez aucune œuvre servile en ce jour.
| שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ | 36 |
Et pendant sept jours vous offrirez des holocaustes au Seigneur: le huitième jour aussi sera très solennel et très saint, et vous offrirez un holocauste au! Seigneur; car c’est une assemblée et des réunions: vous ne ferez aucune œuvre servile en ce jour.
| אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃ | 37 |
Ce sont là les fêtes du Seigneur que vous appellerez très solennelles et très saintes, et vous y offrirez des oblations au Seigneur, des holocaustes et des libations selon le rite de chaque jour;
| מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃ | 38 |
Outre le sabbat du Seigneur, et vos dons et les choses que vous offrirez en vertu d’un vœu, ou que vous donnerez spontanément au Seigneur.
| אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃ | 39 |
Depuis donc le quinzième jour du septième mois, quand vous aurez rassemblé tous les fruits de votre terre, vous célébrerez les fêtes du Seigneur pendant sept jours; au premier et au huitième jour sera un sabbat, c’est-à-dire un repos.
| ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ | 40 |
Or, au premier jour vous prendrez des fruits de l’arbre le plus beau, des petites spathes de palmiers, des rameaux d’un arbre au feuillage épais et des saules du torrent, et vous vous réjouirez devant le Seigneur votre Dieu:
| וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃ | 41 |
Et vous célébrerez sa solennité pendant sept jours par an: ce sera une loi perpétuelle en vos générations. Au septième mois vous célébrerez ces fêtes,
| בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת׃ | 42 |
Et vous habiterez sous les ombrages pendant sept jours. Quiconque est de la race d’Israël demeurera sous les tentes;
| למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ | 43 |
Afin que vos descendants apprennent que c’est sous les tentes que j’ai fait habiter les enfants d’Israël, lorsque je les retirai de la terre d’Egypte. Je suis le Seigneur votre Dieu.
| וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל׃ | 44 |
C’est ainsi que Moïse parla sur les solennités du Seigneur aux enfants d’Israël.
