ויקרא 22
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
The LORD spoke to Moses, saying,
| דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ | 2 |
“Tell Aaron and his sons to separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they make holy to me, and that they not profane my holy name. I am the LORD.
| אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ | 3 |
“Tell them, ‘If anyone of all your offspring throughout your generations approaches the holy things which the children of Israel make holy to the LORD, having his uncleanness on him, that soul shall be cut off from before me. I am the LORD.
| איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ | 4 |
“‘Whoever of the offspring of Aaron is a leper or has a discharge shall not eat of the holy things until he is clean. Whoever touches anything that is unclean by the dead, or a man who has a seminal emission,
| או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ | 5 |
or whoever touches any creeping thing by which he may be made unclean, or a man from whom he may become unclean, whatever uncleanness he has—
| נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ | 6 |
the person that touches any such shall be unclean until the evening, and shall not eat of the holy things unless he bathes his body in water.
| ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ | 7 |
When the sun is down, he shall be clean; and afterward he shall eat of the holy things, because it is his bread.
| נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ | 8 |
He shall not eat that which dies of itself or is torn by animals, defiling himself by it. I am the LORD.
| ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ | 9 |
“‘They shall therefore follow my commandment, lest they bear sin for it and die in it, if they profane it. I am the LORD who sanctifies them.
| וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ | 10 |
“‘No stranger shall eat of the holy thing: a foreigner living with the priests, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.
| וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ | 11 |
But if a priest buys a slave, purchased by his money, he shall eat of it; and those who are born in his house shall eat of his bread.
| ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ | 12 |
If a priest’s daughter is married to an outsider, she shall not eat of the heave offering of the holy things.
| ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ | 13 |
But if a priest’s daughter is a widow, or divorced, and has no child, and has returned to her father’s house as in her youth, she may eat of her father’s bread; but no stranger shall eat any of it.
| ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ | 14 |
“‘If a man eats something holy unwittingly, then he shall add the fifth part of its value to it, and shall give the holy thing to the priest.
| ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ | 15 |
The priests shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer to the LORD,
| והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ | 16 |
and so cause them to bear the iniquity that brings guilt when they eat their holy things; for I am the LORD who sanctifies them.’”
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 17 |
The LORD spoke to Moses, saying,
| דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ | 18 |
“Speak to Aaron, and to his sons, and to all the children of Israel, and say to them, ‘Whoever is of the house of Israel, or of the foreigners in Israel, who offers his offering, whether it is any of their vows or any of their free will offerings, which they offer to the LORD for a burnt offering:
| לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ | 19 |
that you may be accepted, you shall offer a male without defect, of the bulls, of the sheep, or of the goats.
| כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ | 20 |
But you shall not offer whatever has a defect, for it shall not be acceptable for you.
| ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ | 21 |
Whoever offers a sacrifice of peace offerings to the LORD to accomplish a vow, or for a free will offering of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted. It shall have no defect.
| עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ | 22 |
You shall not offer what is blind, is injured, is maimed, has a wart, is festering, or has a running sore to the LORD, nor make an offering by fire of them on the altar to the LORD.
| ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ | 23 |
Either a bull or a lamb that has any deformity or lacking in his parts, that you may offer for a free will offering; but for a vow it shall not be accepted.
| ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ | 24 |
You must not offer to the LORD that which has its testicles bruised, crushed, broken, or cut. You must not do this in your land.
| ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ | 25 |
You must not offer any of these as the bread of your God from the hand of a foreigner, because their corruption is in them. There is a defect in them. They shall not be accepted for you.’”
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 26 |
The LORD spoke to Moses, saying,
| שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ | 27 |
“When a bull, a sheep, or a goat is born, it shall remain seven days with its mother. From the eighth day on it shall be accepted for the offering of an offering made by fire to the LORD.
| ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ | 28 |
Whether it is a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day.
| וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ | 29 |
“When you sacrifice a sacrifice of thanksgiving to the LORD, you shall sacrifice it so that you may be accepted.
| ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ | 30 |
It shall be eaten on the same day; you shall leave none of it until the morning. I am the LORD.
| ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ | 31 |
“Therefore you shall keep my commandments, and do them. I am the LORD.
| ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ | 32 |
You shall not profane my holy name, but I will be made holy among the children of Israel. I am the LORD who makes you holy,
| המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ | 33 |
who brought you out of the land of Egypt, to be your God. I am the LORD.”
