< ויקרא 22 >

וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 1
Yahweh spoke to Moses, saying,
דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ 2
“Speak to Aaron and to his sons, tell them to keep away from the holy things of the people of Israel, which they set apart to me. They must not profane my holy name. I am Yahweh.
אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ 3
Say to them, 'If any of your descendants throughout your generations approaches the holy things that the people of Israel have set apart to Yahweh, while he is unclean, that person must be cut off from before me: I am Yahweh.
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ 4
None of the descendants of Aaron who has an infectious skin disease, or an infection flowing from his body, may eat any of the sacrifices made to Yahweh until he is clean. Whoever touches anything unclean through contact with the dead, or by contact with a man who has a flow of semen,
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ 5
or whoever touches any creeping animal that makes him unclean, or any person who makes him unclean, whatever kind of uncleanness it may be—
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ 6
then the priest who touches anything unclean will be unclean until evening. He must not eat any of the holy things, unless he has bathed his body in water.
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ 7
When the sun has set, he will then be clean. After sunset he may eat from the holy things, because they are his food.
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ 8
He must not eat anything found dead or killed by wild animals, by which he would defile himself. I am Yahweh.
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ 9
The priests must follow my instructions, or they will be guilty of sin and could die for profaning me. I am Yahweh who makes them holy.
וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ 10
No one outside the priest's family, including guests of a priest or his hired servants, may eat anything that is holy.
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 11
But if a priest buys any slave with his own money, that slave may eat from the things set apart to Yahweh. The priest's family members and slaves born in his house, they also may eat with him from those things.
ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 12
If a priest's daughter married someone who is not a priest, she may not eat any of the holy contribution offerings.
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ 13
But if a priest's daughter is a widow, or divorced, and if she has no child, and if she returns to live in her father's house as in her youth, she may eat from her father's food. But no one who is not in the priestly family may eat from the priest's food.
ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ 14
If a man eats a holy food without knowing it, then he must repay the priest for it; he must add one-fifth to it and give it back to the priest.
ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ 15
The people of Israel must not profane the holy things that they have raised high and presented to Yahweh,
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ 16
and cause themselves to carry the sin that would make them guilty of eating the holy food, for I am Yahweh who makes them holy.'”
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 17
Yahweh spoke to Moses, saying,
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 18
“Speak to Aaron and his sons, and to all the people of Israel. Say to them, 'Any Israelite, or an alien living in Israel, when they present a sacrifice—whether it is to fulfill a vow, or whether it is a freewill offering, or they present to Yahweh a burnt offering,
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 19
if it is to be accepted, they must offer a male animal without blemish from the cattle, sheep, or goats.
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 20
But you must not offer whatever has a blemish. I will not accept it on your behalf.
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 21
Whoever offers a sacrifice of fellowship offerings from the herd or the flock to Yahweh to fulfill a vow, or as a freewill offering, it must be unblemished to be accepted. There must be no defect in the animal.
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 22
You must not offer animals that are blind, disabled, or maimed, or that have warts, sores, or scabs. You must not offer these to Yahweh as a sacrifice by fire on the altar.
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 23
You may present as a freewill offering an ox or a lamb that is deformed or small, but an offering like that will not be accepted for a vow.
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 24
Do not offer any animal to Yahweh that has bruised, crushed, torn, or cut testicles. Do not do this within your land.
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ 25
You must not present the bread of your God from the hand of a foreigner. Those animals are deformed and have defects in them, they will not be accepted for you.'”
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 26
Yahweh spoke to Moses and said,
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 27
“When a calf or a sheep or a goat is born, it must remain seven days with its mother. Then from the eighth day on, it may be accepted as a sacrifice for an offering made by fire to Yahweh.
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 28
Do not kill a cow or ewe along with its young, both on the same day.
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 29
When you sacrifice a thank offering to Yahweh, you must sacrifice it in an acceptable way.
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ 30
It must be eaten on the same day that it is sacrificed. You must leave none of it until the next morning. I am Yahweh.
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 31
So you must keep my commandments and carry them out. I am Yahweh.
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 32
You must not profane my holy name. I must be acknowledged as holy by the people of Israel. I am Yahweh who makes you holy,
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ 33
who brought you out of the land of Egypt to be your God: I am Yahweh.”

< ויקרא 22 >