ויקרא 22
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Then the LORD said to Moses,
| דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ | 2 |
“Tell Aaron and his sons to treat with respect the sacred offerings that the Israelites have consecrated to Me, so that they do not profane My holy name. I am the LORD.
| אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ | 3 |
Tell them that for the generations to come, if any of their descendants in a state of uncleanness approaches the sacred offerings that the Israelites consecrate to the LORD, that person must be cut off from My presence. I am the LORD.
| איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ | 4 |
If a descendant of Aaron has a skin disease or a discharge, he may not eat the sacred offerings until he is clean. Whoever touches anything defiled by a corpse or by a man who has an emission of semen,
| או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ | 5 |
or whoever touches a crawling creature or a person that makes him unclean, whatever the uncleanness may be—
| נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ | 6 |
the man who touches any of these will remain unclean until evening. He must not eat from the sacred offerings unless he has bathed himself with water.
| ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ | 7 |
When the sun has set, he will become clean, and then he may eat from the sacred offerings, for they are his food.
| נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ | 8 |
He must not eat anything found dead or torn by wild animals, which would make him unclean. I am the LORD.
| ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ | 9 |
The priests must keep My charge, lest they bear the guilt and die because they profane it. I am the LORD who sanctifies them.
| וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ | 10 |
No one outside a priest’s family may eat the sacred offering, nor may the guest of a priest or his hired hand eat it.
| וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ | 11 |
But if a priest buys a slave with his own money, or if a slave is born in his household, that slave may eat his food.
| ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ | 12 |
If the priest’s daughter is married to a man other than a priest, she is not to eat of the sacred contributions.
| ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ | 13 |
But if a priest’s daughter with no children becomes widowed or divorced and returns to her father’s house, she may share her father’s food as in her youth. But no outsider may share it.
| ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ | 14 |
If anyone eats a sacred offering in error, he must add a fifth to its value and give the sacred offering to the priest.
| ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ | 15 |
The priests must not profane the sacred offerings that the Israelites present to the LORD
| והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ | 16 |
by allowing the people to eat the sacred offerings and thus to bear the punishment for guilt. For I am the LORD who sanctifies them.”
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 17 |
Then the LORD said to Moses,
| דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ | 18 |
“Speak to Aaron and his sons and all the Israelites and tell them, ‘Any man of the house of Israel or any foreign resident who presents a gift for a burnt offering to the LORD, whether to fulfill a vow or as a freewill offering,
| לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ | 19 |
must offer an unblemished male from the cattle, sheep, or goats in order for it to be accepted on your behalf.
| כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ | 20 |
You must not present anything with a defect, because it will not be accepted on your behalf.
| ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ | 21 |
When a man presents a peace offering to the LORD from the herd or flock to fulfill a vow or as a freewill offering, it must be without blemish or defect to be acceptable.
| עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ | 22 |
You are not to present to the LORD any animal that is blind, injured, or maimed, or anything with a running sore, a festering rash, or a scab; you must not put any of these on the altar as an offering made by fire to the LORD.
| ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ | 23 |
You may present as a freewill offering an ox or sheep that has a deformed or stunted limb, but it is not acceptable in fulfillment of a vow.
| ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ | 24 |
You are not to present to the LORD an animal whose testicles are bruised, crushed, torn, or cut; you are not to sacrifice them in your land.
| ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ | 25 |
Neither you nor a foreigner shall present food to your God from any such animal. They will not be accepted on your behalf, because they are deformed and flawed.’”
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 26 |
Then the LORD said to Moses,
| שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ | 27 |
“When an ox, a sheep, or a goat is born, it must remain with its mother for seven days. From the eighth day on, it will be acceptable as an offering made by fire to the LORD.
| ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ | 28 |
But you must not slaughter an ox or a sheep on the same day as its young.
| וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ | 29 |
When you sacrifice a thank offering to the LORD, offer it so that it may be acceptable on your behalf.
| ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ | 30 |
It must be eaten that same day. Do not leave any of it until morning. I am the LORD.
| ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ | 31 |
You are to keep My commandments and practice them. I am the LORD.
| ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ | 32 |
You must not profane My holy name. I must be acknowledged as holy among the Israelites. I am the LORD who sanctifies you,
| המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ | 33 |
who brought you out of the land of Egypt to be your God. I am the LORD.”
