ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ | 1 |
כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ | 2 |
ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ | 3 |
לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ | 4 |
לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ | 5 |
קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ | 6 |
אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ | 7 |
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ | 8 |
ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ | 9 |
והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ | 10 |
ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ | 11 |
ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ | 12 |
והוא אשה בבתוליה יקח׃ | 13 |
אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ | 14 |
ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ | 15 |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 16 |
דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ | 17 |
כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ | 18 |
או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ | 19 |
או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ | 20 |
כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ | 21 |
לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ | 22 |
אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ | 23 |
וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃ | 24 |