ויקרא 21

1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃

Y el SEÑOR dijo a Moisés: Habla a los sacerdotes hijos de Aarón, y diles que no se contaminen por un muerto en sus pueblos.

2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃

Mas por su pariente cercano a sí, por su madre, o por su padre, o por su hijo, o por su hermano,

3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃

o por su hermana virgen, a él cercana, la cual no haya tenido marido, por ella se contaminará.

4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

No se contaminará, por el príncipe en su pueblo, ensuciándose.

5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃

No harán calva en su cabeza, ni raerán la punta de su barba, ni en su carne harán rasguños.

6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃

Santos serán a su Dios, y no ensuciarán el nombre de su Dios; porque los fuegos del SEÑOR, el pan de su Dios ofrecen; por tanto serán santos.

7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃

Mujer ramera o infame no tomarán; ni tomarán mujer repudiada de su marido; porque el sacerdote es santo a su Dios.

8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃

Y lo santificarás, porque el pan de tu Dios ofrece; santo será a ti, porque santo soy yo el SEÑOR vuestro santificador.

9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

Y la hija del varón sacerdote, si comenzare a fornicar, a su padre contamina; quemada será en fuego.

10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃

Y el sumo sacerdote entre sus hermanos, sobre cuya cabeza fue derramado el aceite de la unción, y que fue consagrado para vestir las vestimentas, no descubrirá su cabeza, ni romperá sus vestidos;

11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

ni entrará a alguna persona muerta, ni por su padre, o por su madre se contaminará.

12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

Ni saldrá del santuario, ni ensuciará el santuario de su Dios; porque la corona del aceite de la unción de su Dios está sobre él. Yo soy el SEÑOR.

13 והוא אשה בבתוליה יקח׃

Y tomará él mujer con su virginidad.

14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃

Viuda, o repudiada, o infame, o ramera, éstas no tomará; mas tomará virgen de su pueblo por mujer.

15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

Y no ensuciará su simiente en su pueblo; porque yo el SEÑOR soy el que los santifico.

16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Y el SEÑOR habló a Moisés, diciendo:

17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

Habla a Aarón, y dile: El varón de tu simiente en sus generaciones, en el cual hubiere falta, no se acercará para ofrecer el pan de su Dios.

18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

Porque ningún varón en el cual hubiere falta, se acercará: varón ciego, o cojo, o falto, o sobrado,

19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃

o varón en el cual hubiere quebradura de pie o quebradura de mano,

20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃

o jorobado, o lagañoso, o que tuviere nube en el ojo, o que tuviere sarna, o empeine, o testículo atrofiado.

21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

Ningún varón de la simiente de Aarón sacerdote, en el cual hubiere falta, se acercará para ofrecer las ofrendas encendidas del SEÑOR. Hay falta en él; no se acercará a ofrecer el pan de su Dios.

22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃

El pan de su Dios, de lo santísimo y de las cosas santificadas, comerá.

23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

Pero no entrará del velo adentro, ni se acercará al altar, por cuanto hay falta en él; y no ensuciará mi santuario, porque yo el SEÑOR soy el que los santifico.

24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃

Y Moisés habló esto a Aarón, y a sus hijos, y a todos los hijos de Israel.