ויקרא 19

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD spoke to Moses, saying,

2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

Speak to all the congregation of the children of Israel, and say to them, Ye shall be holy: for I the LORD your God [am] holy.

3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

Ye shall fear every man his mother and his father, and keep my sabbaths: I [am] the LORD your God.

4 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

Turn ye not to idols, nor make to yourselves molten gods: I [am] the LORD your God.

5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

And if ye offer a sacrifice of peace-offerings to the LORD, ye shall offer it at your own will.

6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow: and if aught shall remain until the third day, it shall be burnt in the fire.

7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

And if it shall be eaten at all on the third day, it [is] abominable; it shall not be accepted.

8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

Therefore [every one] that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the hallowed thing of the LORD; and that soul shall be cut off from among his people.

9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corners of thy field, neither shalt thou gather the gleanings of thy harvest.

10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather [every] grape of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and stranger: I [am] the LORD your God.

11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

Ye shall not steal, neither deal falsely, neither lie one to another.

12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

And ye shall not swear by my name falsely, neither shalt thou profane the name of thy God: I [am] the LORD.

13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

Thou shalt not defraud thy neighbor, neither rob [him]: the wages of him that is hired shall not abide with thee all night until the morning.

14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but shalt fear thy God: I [am] the LORD.

15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor honor the person of the mighty: [but] in righteousness shalt thou judge thy neighbor.

16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

Thou shalt not go up and down [as] a tale-bearer among thy people; neither shalt thou stand against the blood of thy neighbor; I [am] the LORD.

17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

Thou shalt not hate thy brother in thy heart: thou shalt in any wise rebuke thy neighbor, and not suffer sin upon him.

18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

Thou shalt not avenge, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbor as thyself; I [am] the LORD.

19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃

Ye shall keep my statutes. Thou shalt not let thy cattle engender with a diverse kind: Thou shalt not sow thy field with mingled seed: neither shall a garment mingled of linen and woolen come upon thee.

20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃

And whoever lieth carnally with a woman that [is] a bond-maid betrothed to a husband, and not at all redeemed, nor freedom given her; she shall be scourged: they shall not be put to death, because she was not free.

21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃

And he shall bring his trespass-offering to the LORD, to the door of the tabernacle of the congregation, [even] a ram for a trespass-offering.

22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

And the priest shall make an atonement for him with the ram of the trespass-offering before the LORD for his sin which he hath done; and the sin which he hath done shall be forgiven him.

23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food; then ye shall count its fruit as uncircumcised: three years shall it be as uncircumcised to you: it shall not be eaten of.

24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃

But in the fourth year all its fruit shall be holy to praise the LORD [with].

25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

And in the fifth year shall ye eat of its fruit, that it may yield to you its increase: I [am] the LORD your God.

26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

Ye shall not eat [any thing] with the blood: neither shall ye use enchantment, nor observe times.

27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.

28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor print any marks upon you: I [am] the LORD.

29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

Do not prostitute thy daughter to cause her to be a harlot: lest the land should fall to lewdness, and the land become full of wickedness.

30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

Ye shall keep my sabbaths, and reverence my sanctuary: I [am] the LORD.

31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

Regard not them that have familiar spirits, neither seek after wizards, to be defiled by them: I [am] the LORD your God.

32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

Thou shalt rise up before the hoary head, and honor the face of the old man, and fear thy God: I [am] the LORD.

33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

And if a stranger shall sojourn with thee in your land, ye shall not oppress him.

34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

[But] the stranger that dwelleth with you shall be to you as one born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I [am] the LORD your God.

35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

Ye shall do no unrighteousness in judgment, in weight, in measure of length or of capacity.

36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin shall ye have: I [am] the LORD your God, who brought you out of the land of Egypt.

37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃

Therefore shall ye observe all my statutes, and all my judgments, and do them: I [am] the LORD.