ויקרא 19

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And the LORD spake unto Moses, saying,

2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them, Ye shall be holy: for I the LORD your God am holy.

3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep my sabbaths: I am the LORD your God.

4 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

Turn ye not unto idols, nor make to yourselves molten gods: I am the LORD your God.

5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

And when ye offer a sacrifice of peace offerings unto the LORD, ye shall offer it that ye may be accepted.

6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow: and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire.

7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

And if it be eaten at all on the third day, it is an abomination; it shall not be accepted:

8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

but every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the LORD: and that soul shall be cut off from his people.

9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corners of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.

10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the LORD your God.

11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another.

12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

And ye shall not swear by my name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the LORD.

13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him: the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning.

14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumblingblock before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the LORD.

15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

Ye shall do no unrighteousness in judgment: thou shalt not respect the person of the poor, nor honour the person of the mighty: but in righteousness shalt thou judge thy neighbour.

16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people: neither shalt thou stand against the blood of thy neighbour: I am the LORD.

17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

Thou shalt not hate thy brother in thine heart: thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him.

18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.

19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃

Ye shall keep my statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind: thou shalt not sow thy field with two kinds of seed: neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.

20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃

And whosoever lieth carnally with a woman, that is a bondmaid, betrothed to an husband, and not at all redeemed, nor freedom given her; they shall be punished; they shall not be put to death, because she was not free.

21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃

And he shall bring his guilt offering unto the LORD, unto the door of the tent of meeting, even a ram for a guilt offering.

22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

And the priest shall make atonement for him with the ram of the guilt offering before the LORD for his sin which he hath sinned: and he shall be forgiven for his sin which he hath sinned.

23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as their uncircumcision: three years shall they be as uncircumcised unto you; it shall not be eaten.

24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃

But in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD.

25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

And in the fifth year shall ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you the increase thereof: I am the LORD your God.

26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

Ye shall not eat any thing with the blood: neither shall ye use enchantments, nor practise augury.

27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.

28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor print any marks upon you: I am the LORD.

29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

Profane not thy daughter, to make her a harlot; lest the land fall to whoredom, and the land become full of wickedness.

30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

Ye shall keep my sabbaths, and reverence my sanctuary: I am the LORD.

31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

Turn ye not unto them that have familiar spirits, nor unto the wizards; seek them not out, to be defiled by them: I am the LORD your God.

32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD.

33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong.

34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the homeborn among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.

35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

Ye shall do no unrighteousness in judgment, in meteyard, in weight, or in measure.

36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I am the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt.

37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃

And ye shall observe all my statutes, and all my judgments, and do them: I am the LORD.