ויקרא 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Yahweh falou a Moisés, dizendo:

2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃

“Fale a Arão, e a seus filhos, e a todos os filhos de Israel, e diga a eles: 'Isto é o que Yahweh ordenou':

3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃

Qualquer homem da casa de Israel que mate um touro, ou cordeiro, ou cabra no acampamento, ou que o mate fora do acampamento,

4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃

e não o tenha levado à porta da Tenda da Reunião para oferecê-lo como oferta a Javé perante o tabernáculo de Javé: o sangue será imputado a esse homem. Ele derramou sangue. Aquele homem será cortado do meio de seu povo.

5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃

Isto é para que os filhos de Israel possam trazer seus sacrifícios, que sacrificam em campo aberto, para que os levem a Iavé, à porta da Tenda da Reunião, ao sacerdote, e os sacrifiquem por sacrifícios de ofertas de paz a Iavé.

6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃

O sacerdote aspergirá o sangue no altar de Iavé, na porta da Tenda da Reunião, e queimará a gordura para um aroma agradável a Iavé.

7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃

Eles não sacrificarão mais seus sacrifícios aos ídolos da cabra, depois dos quais se farão de prostituta. Isto será um estatuto para eles para sempre ao longo de suas gerações”.

8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃

“Dir-lhes-eis: “Qualquer homem da casa de Israel, ou dos estrangeiros que vivem como estrangeiros entre eles, que oferece um holocausto ou sacrifício,

9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃

e não o traz à porta da Tenda da Reunião para sacrificá-lo a Javé, esse homem será cortado de seu povo”.

10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃

“'Qualquer homem da casa de Israel, ou dos estrangeiros que vivem como estrangeiros entre eles, que come qualquer tipo de sangue, eu colocarei meu rosto contra aquela alma que come sangue, e o cortarei do meio de seu povo.

11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃

Pois a vida da carne está no sangue. Eu vos dei no altar para fazer expiação por vossas almas; pois é o sangue que faz expiação em razão da vida.

12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃

Portanto, eu disse aos filhos de Israel: “Nenhuma pessoa entre vós pode comer sangue, nem nenhum estrangeiro que vive como estrangeiro entre vós pode comer sangue”.

13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃

“'Seja qual for o homem dos filhos de Israel, ou dos estranhos que vivem como estrangeiros entre eles, que leva em caça qualquer animal ou ave que possa ser comido, ele derramará seu sangue, e o cobrirá com pó.

14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃

Pois, quanto à vida de toda carne, seu sangue está com sua vida. Por isso eu disse aos filhos de Israel: “Não comereis o sangue de qualquer tipo de carne; pois a vida de toda carne é o seu sangue”. Quem quer que a comer será cortado”.

15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃

“'Toda pessoa que come o que morre de si mesma, ou o que é rasgado por animais, seja nativa ou estrangeira, deve lavar suas roupas, banhar-se em água, e ficar impura até a noite. Então, ele deve estar limpo.

16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃

Mas se ele não as lavar, ou não banhar sua carne, então suportará sua iniqüidade'”.