ויקרא 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

And Jehovah spoke to Moses, saying,

2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃

Speak to Aaron, and to his sons, and to all the sons of Israel, and say to them, This is the thing which Jehovah has commanded, saying,

3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃

Whatever man there is of the house of Israel, who kills an ox, or lamb, or goat, in the camp, or who kills it outside the camp,

4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃

and has not brought it to the door of the tent of meeting, to offer it as an oblation to Jehovah before the tabernacle of Jehovah, blood shall be imputed to that man. He has shed blood, and that man shall be cut off from among his people,

5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃

to the end that the sons of Israel may bring their sacrifices, which they sacrifice in the open field, even that they may bring them to Jehovah, to the door of the tent of meeting, to the priest, and sacrifice them for sacrifices of peace offerings to Jehovah.

6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃

And the priest shall sprinkle the blood upon the altar of Jehovah at the door of the tent of meeting, and burn the fat for a sweet savor to Jehovah.

7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃

And they shall no more sacrifice their sacrifices to the he-goats, after which they play the harlot. This shall be a statute forever to them throughout their generations.

8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃

And thou shall say to them, Whatever man there is of the house of Israel, or of the strangers that sojourn among them, who offers a burnt offering or sacrifice,

9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃

and does not bring it to the door of the tent of meeting, to sacrifice it to Jehovah, that man shall be cut off from his people.

10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃

And whatever man there is of the house of Israel, or of the strangers that sojourn among them, who eats any manner of blood, I will set my face against that soul who eats blood, and will cut him off from among his people.

11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃

For the life of the flesh is in the blood, and I have given it to you upon the altar to make atonement for your souls, for it is the blood that makes atonement by reason of the life.

12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃

Therefore I said to the sons of Israel, No soul of you shall eat blood, nor shall any stranger that sojourns among you eat blood.

13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃

And whatever man there is of the sons of Israel, or of the strangers that sojourn among them, who takes any beast or bird in hunting that may be eaten, he shall pour out the blood of it, and cover it with dust.

14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃

For as to the life of all flesh, the blood of it is with the life of it. Therefore I said to the sons of Israel, Ye shall eat the blood of no manner of flesh, for the life of all flesh is the blood of it. Whoever eats it shall be cut off.

15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃

And every soul who eats that which dies of itself, or that which is torn of beasts, whether he be home-born or a sojourner, he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the evening, then he shall be clean.

16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃

But if he does not wash them, nor bathe his flesh, then he shall bear his iniquity.