וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ | 1 |
דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ | 2 |
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃ | 3 |
כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃ | 4 |
ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 5 |
והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 6 |
והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 7 |
וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 8 |
וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ | 9 |
וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 10 |
וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 11 |
וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃ | 12 |
וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ | 13 |
וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ | 14 |
ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ | 15 |
ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃ | 16 |
וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃ | 17 |
ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃ | 18 |
ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃ | 19 |
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃ | 20 |
וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 21 |
וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 22 |
ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃ | 23 |
ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃ | 24 |
ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ | 25 |
כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ | 26 |
וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ | 27 |
ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ | 28 |
וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ | 29 |
ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ | 30 |
והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃ | 31 |
זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃ | 32 |
והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃ | 33 |