ויקרא 11

1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃

Jehova Nyasaye nowacho ni Musa gi Harun niya,

2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃

“Nyis jo-Israel niya, ‘Kuom le duto manie piny, magi ema unyalo chamo:

3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

Unyalo chamo kit le moro amora ma ombongʼ tiendegi opogore ariyo kendo manyamo kambula.

4 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

“‘Nitie moko manyamo kambula kende kata moko ma ombongʼ tiendegi kende ema opogore ariyo, mago to kik ucham. Ngamia kata obedo ni onyamo kambula kamano, to nikech ombongʼ tiende ok opogore, chik ok oyieni mondo uchame nikech ogak.

5 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

Aidha kata obedo ni onyamo kambula to ombongʼ tiende ok opogore, kik uchame nikech ok oler.

6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

Apwoyo kata obedoni onyamo kambula kamano, to ombongʼ tiende ok opogore, chik ok oyienu mondo uchamgi nikech gin gik makwero.

7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃

Kata obedo ni ombongʼ tiend anguro opogore ariyo kamano, to ok onyam kambula; chik ok oyienu mondo uchamgi nikech gin gik makwero.

8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

Kik ucham ring-gi kata kik umul ringregi motho. Gin gik makwero ne un.

9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

“‘To kuom gik moko duto modakie nam gi aore to unyalo chamo mana mago man kod thuokgi kod kalagakla.

10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

To gik moko duto manie nam gi aore maonge gi thuokgi kata kalagakla, bed nigimol kata gin achiel kuom gik mangima modak ei pi nyaka ukwer.

11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃

Nikech gin gik makwero, kik ucham ring-gi bende kik umul motho kendgi.

12 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

Gimoro amora modak ei pi to gionge thuokgi kata kalagakla nyaka gibednu gik makwero.

13 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃

“‘Winy manyaka ukwer kendo kik ucham e magi: Ongo, achuth gi olith

14 ואת הדאה ואת האיה למינה׃

gi otenga kod kit otenga duto,

15 את כל ערב למינו׃

gi kit agak duto,

16 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃

tula, nyatawo gi okok kod kit olith duto

17 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃

tula matin, gi osou, gi tula maduongʼ,

18 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃

gi tula marachar gi tula modak e thim gi mbusi,

19 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃

gi nyamnaha gi ngʼangʼa, tula kod olik tiga.

20 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃

“‘Kute duto mafuyo kendo mawuotho gi tiende angʼwen nobednu gik makwero.

21 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃

Kata kamano, nitiere kute moko ma unyalo chamo man-gi tiende angʼwen kod mago ma gichikorego.

22 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃

Kuom mano unyalo chamo kit bonyo, osialo gi kit onjiri kaachiel gi kit ongogo duto.

23 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

To gik moko duto mafuyo kod mago man-gi tiende angʼwen, nobednu gik makwero.

24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

“‘Gik makamagi biro miyo ubed mogak, kendo ngʼato angʼata momulo ring chiayo motho kendeno nobed mogak nyaka odhiambo.

25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

Ngʼata angʼata motingʼo ring chiayo mothono nyaka luok lepe, kendo en bende obiro bedo mogak nyaka odhiambo.

26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃

“‘Le moro amora ma ombongʼne ok obarore duto kata ma ok nyam kambula nobednu gima kwero, kendo ngʼato angʼata momulo ring-gino nobed mogak.

27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

To kuom le duto mawuotho gi tiende angʼwen, mago mawuotho kanyono piny gi kokegi nobednu mogak, kendo ngʼato angʼata momulo ring-gi nobed mogak nyaka odhiambo.

28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

Ngʼato angʼata motingʼo ring chiayogo motho nyaka luok lepe kendo nobed mogak nyaka odhiambo. Nikech le ma kamago gin le mogak.

29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

“‘Le mogak manyaka ukwer e magi: oyieyo, oyiech gudhugudhu, ngʼech moro amora maduongʼ kata matindo,

30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

gi ogwe gi kalagwena gi olele gi obongo-bongo kod ongʼongruok.

31 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃

Gigi duto nobednu makwero kendo ngʼato angʼata ma omulogi ka gisetho nobed mogak nyaka chop seche mag odhiambo.

32 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃

Kaponi achiel kuom legi otho kendo molwar kuom gimoro amora mwakonyorego pile, to gino koro nobed mogak, bedni en gima olos gi yien, kata en law, kata pien kata ogunia. Gino koro nyaka nyum ei pi kendo nobed mogak nyaka chop seche mag odhiambo, eka bangʼe nobed maler.

33 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

Kaachiel kuomgi olwar ei agulu, gik moko duto man ei aguluno nobed mogak, kendo nyaka uto aguluno.

34 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃

Chiemo moro amora minyalo cham moole pi moaye aguluno nobed mogak, kendo gimoro amora mimadho mowuok ei aguluno nobed mogak.

35 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

Gimoro amora ma gima othono orere nobed mogak; ka orere kuom kendo kata kuom aguch kendo, to nyaka mukgi oko nikech gin gik mogak kendo nyaka kwan-gi kamano.

36 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

Kata kamano soko kata yawo motingʼo pi nosik ka ler, to ngʼato angʼata momulo gimoro amora motho nobed mogak.

37 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

Kaponi achiel kuom gik mothogo olwar kuom kodhi mipidho, to kodhigo nosik ka ler,

38 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃

to ka kodhigo gin mosebudi e pi, mi gimoro amora motho olwarie, to nobed mogak.

39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃

“‘Ka le moyienu chamo otho, to ngʼato angʼata momule nobed mogak nyaka chop seche mag odhiambo.

40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

Ngʼato angʼata mochamo ringʼono nyaka luok lepe, kendo enobed mogak nyaka chop seche mag odhiambo. Kata ngʼato angʼata motingʼo chiayono bende nyaka luok lepe, bende nosik mogak nyaka chop seche mag odhiambo.

41 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

“‘Gimoro amora mamol kik ucham nikech gin gik makwero.

42 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃

Kik ucham gimoro amora malak gi bund-igi kata mawuotho gi tiende angʼwen kata man-gi tiende mathoth nikech gin gik makwero.

43 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

Kik gigi mi ubed mogak. Kik gik ma kamago mi ubed mogak kata mochido.

44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃

An Jehova Nyasaye ma Nyasachu, kuom mano pwodhreuru kendo ubed jomaler, nikech an aler. Kik uchidru gi gimoro amora mamol kata malak e lowo.

45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

An e Jehova Nyasaye mane ogolou e piny Misri mondo abed Nyasachu, kuom mano beduru maler nikech an aler.

46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃

“‘Magi e chike mag le gi mag winy, kod gik mangima mamol ei pi, kod mago malak ewi lowo.

47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃

Nyaka uket pogruok e kind gik makwero kod gik ma ok kwero, kendo mondo upog gik mangima michamo kod mago ma ok cham.’”