ויקרא 11
| וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ | 1 |
HERREN talede til Moses og Aron og sagde til dem:
| דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ | 2 |
Tal til Israeliterne og sig: Af alle Dyr på Jorden må du spise følgende:
| כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ | 3 |
Alle Dyr, der har Klove, helt spaltede Klove, og tygger Drøv, må I spise.
| אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ | 4 |
Men følgende må I ikke spise af dem der tygger Drøv, og af dem, der har Klove: Kamelen, thi den tygger vel Drøv, men har ikke Klove; den skal være eder uren;
| ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ | 5 |
Klippegrævlingen, thi den tygger vel Drøv, men har ikke Klove: den skal være eder uren;
| ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ | 6 |
Haren, thi den tygger vel Drøv, men har ikke Klove; den skal være eder uren;
| ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ | 7 |
Svinet, thi det har vel Klove, helt spaltede Klove, men tygger ikke Drøv; det skal være eder urent.
| מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ | 8 |
Deres Kød må I ikke spise, og ved Åslerne af dem må I ikke røre; de skal være eder urene.
| את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ | 9 |
Af alt, hvad der lever i Vandet, må I spise følgende: Alt i Vandet, både i Havet og i Floderne, som har Finner og Skæl, må I spise;
| וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ | 10 |
men af alt, hvad der rører sig i Vandet, af alle levende Væsener i Vandet, skal det, som ikke har Finner eller Skæl, hvad enten det er i Havet eller Floderne, være eder en Vederstyggelighed.
| ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ | 11 |
De skal være eder en Vederstyggelighed, deres Kød må I ikke spise, og Ådslerne af dem skal I regne for en Vederstyggelighed.
| כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ | 12 |
Alt i Vandet, som ikke har Finner eller Skæl, skal være eder en Vederstyggelighed.
| ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ | 13 |
Følgende er de Fugle, I skal regne for en Vederstyggelighed, de må ikke spises, de er en Vederstyggelighed: Ørnen, Lammegribben, Havørnen,
| ואת הדאה ואת האיה למינה׃ | 14 |
Glenten, de forskellige Arter af Falke,
| את כל ערב למינו׃ | 15 |
alle de forskellige Arter af Ravne,
| ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ | 16 |
Strudsen, Takmasfuglen, Mågen, de forskellige Arter af Høge,
| ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ | 17 |
Uglen, Fiskepelikanen, Hornuglen,
| ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ | 18 |
Tinsjemetfuglen, Pelikanen, Ådselgribben,
| ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ | 19 |
Storken, de forskellige Arter af Hejrer, Hærfuglen og Flagermusen.
| כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ | 20 |
Alt vinget Kryb der går på fire, skal være eder en Vederstyggelighed.
| אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ | 21 |
Af alt det vingede Kryb, som går på fire, må I dog spise følgende: Dem, der har Skinneben oven over Fødderne til at hoppe med på Jorden.
| את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ | 22 |
Af dem må I spise følgende: De forskellige Arter af Græshopper, Solamgræshopper, Hargolgræshopper og Hagabgræshopper.
| וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ | 23 |
Men alt andet vinget Kryb, der går på fire, skal være eder en Vederstyggelighed.
| ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ | 24 |
Ved følgende Dyr bliver I urene, enhver, der rører ved Ådslerne af dem, bliver uren til Aften,
| וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ | 25 |
og enhver, der bærer et Ådsel af dem, skal tvætte sine Klæder og være uren til Aften:
| לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ | 26 |
Alle Dyr, der har Klove, men ikke helt spaltede, og som ikke tygger Drøv, skal være urene; enhver, der rører ved dem, bliver uren.
| וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ | 27 |
Alle firføddede Dyr, der går på Poter, skal være eder urene; enhver der rører ved et Ådsel af dem, bliver uren til Aften,
| והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ | 28 |
og den, som bærer et Ådsel af dem, skal tvætte sine Klæder og være uren til Aften; de skal være eder urene.
| וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ | 29 |
Af Krybet, der kryber på Jorden, skal følgende være eder urene: Væselen, Musen, de forskellige Arter af Firben,
| והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ | 30 |
Anakaen, Koadyret, Letåen, Homedyret og Tinsjemetdyret.
| אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ | 31 |
Det er dem, som skal være eder urene af alt Krybet. Enhver, der rører ved dem, når de er døde, skal være uren til Aften;
| וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ | 32 |
alt, hvad et dødt Dyr af den Slags falder ned på, bliver urent, alle Træting, Klæder, Skind, Sække, overhovedet alt, hvad der bruges ved et eller andet Arbejde; det skal lægges i Vand og være urent til Aften; derpå skal det være rent.
| וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ | 33 |
Og falder et af den Slags ned i et Lerkar, så bliver alt, hvad der er deri, urent, og ethvert sådant Kar skal I slå i Stykker;
| מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ | 34 |
alt spiseligt, som man kommer Vand på, og alt flydende, der tjener til Drikke, bliver urent i et sådant Kar.
| וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ | 35 |
Alt, hvad et dødt Dyr af den Slags falder ned på, bliver urent; Ovne og Ildsteder skal nedbrydes, de er urene, og urene skal de være eder.
| אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ | 36 |
Dog bliver Kilder og Cisterner, Steder, hvor der samler sig Vand, ved at være rene; men den, der rører ved Ådslerne deri, bliver uren.
| וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ | 37 |
Falder et dødt Dyr af den Slags ned på nogen som helst Slags Sæd, der bruges til Udsæd, bliver denne ved at være ren;
| וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ | 38 |
men kommes der Vand på Sæden, og der så falder et dødt Dyr af den Slags ned på den, skal den være eder uren.
| וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ | 39 |
Når noget af det Kvæg, der tjener eder til Føde, dør, skal den, der rører ved den døde Krop, være uren til Aften.
| והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ | 40 |
Den, der spiser noget af den døde Krop, skal tvætte sine Klædet og være uren til Aften, og den, der bærer den døde Krop, skal tvætte sine Klæder og være uren til Aften.
| וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ | 41 |
Alt Kryb, der kryber på Jorden, er en Vederstyggelighed, det må ikke spises;
| כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ | 42 |
intet af det, der kryber på Bugen, og intet af det, der går på fire, så lidt som det, der har mange Ben, intet af Krybet, der kryber på Jorden, må I spise thi det er en Vederstyggelighed.
| אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ | 43 |
Gør ikke eder selv til en Vederstyggelighed ved noget som helst krybende Kryb, gør eder ikke urene derved, så I bliver urene deraf:
| כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ | 44 |
thi jeg er HERREN eders Gud, og I skal hellige eder og være hellige, thi jeg er hellig. Gør eder ikke urene ved noget som helst Kryb, der rører sig på Jorden;
| כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ | 45 |
thi jeg er HERREN, der førte eder op fra Ægypten for at være eders Gud; I skal være hellige, thi jeg er hellig!
| זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ | 46 |
Det er Loven om Dyr og Fugle og alle levende Væsener, der bevæger sig i Vandet, og alle levende Væsener, der kryber på Jorden,
| להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ | 47 |
til Skel mellem det urene og det rene, mellem de Dyr, der må spises, og dem, der ikke må spises.
