וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ | 1 |
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ | 2 |
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ | 3 |
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ | 4 |
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ | 5 |
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ | 6 |
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ | 7 |
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ | 8 |
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ | 9 |
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ | 10 |
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ | 11 |
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ | 12 |
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ | 13 |
ואת הדאה ואת האיה למינה׃ | 14 |
את כל ערב למינו׃ | 15 |
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ | 16 |
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ | 17 |
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ | 18 |
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ | 19 |
כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ | 20 |
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ | 21 |
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ | 22 |
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ | 23 |
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ | 24 |
וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ | 25 |
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ | 26 |
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ | 27 |
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ | 28 |
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ | 29 |
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ | 30 |
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ | 31 |
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ | 32 |
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ | 33 |
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ | 34 |
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ | 35 |
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ | 36 |
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ | 37 |
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ | 38 |
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ | 39 |
והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ | 40 |
וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ | 41 |
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ | 42 |
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ | 43 |
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ | 44 |
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ | 45 |
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ | 46 |
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ | 47 |