איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ | 1 |
Recordare, Domine, quid acciderit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ | 2 |
Hæreditas nostra versa est ad alienos, domus nostræ ad extraneos.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ | 3 |
Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ | 4 |
Aquam nostram pecunia bibimus; ligna nostra pretio comparavimus.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ | 5 |
Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ | 6 |
Ægypto dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ | 7 |
Patres nostri peccaverunt, et non sunt: et nos iniquitates eorum portavimus.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ | 8 |
Servi dominati sunt nostri: non fuit qui redimeret de manu eorum.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ | 9 |
In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ | 10 |
Pellis nostra quasi clibanus exusta est, a facie tempestatum famis.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ | 11 |
Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Juda.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ | 12 |
Principes manu suspensi sunt; facies senum non erubuerunt.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ | 13 |
Adolescentibus impudice abusi sunt, et pueri in ligno corruerunt.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ | 14 |
Senes defecerunt de portis, juvenes de choro psallentium.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ | 15 |
Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ | 16 |
Cecidit corona capitis nostri: væ nobis, quia peccavimus!
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ | 17 |
Propterea mœstum factum est cor nostrum; ideo contenebrati sunt oculi nostri,
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ | 18 |
propter montem Sion quia disperiit; vulpes ambulaverunt in eo.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ | 19 |
Tu autem, Domine, in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ | 20 |
Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudine dierum?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ | 21 |
Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros, sicut a principio.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ | 22 |
Sed projiciens repulisti nos: iratus es contra nos vehementer.
