איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ | 1 |
Ricordati, Eterno, di quello che ci è avvenuto! Guarda e vedi il nostro obbrobrio!
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ | 2 |
La nostra eredità è passata a degli stranieri, le nostre case, a degli estranei.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ | 3 |
Noi siam diventati orfani, senza padre, le nostre madri son come vedove.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ | 4 |
Noi beviamo la nostr’acqua a prezzo di danaro, le nostre legna ci vengono a pagamento.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ | 5 |
Col collo carico noi siamo inseguiti, siamo spossati, non abbiamo requie.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ | 6 |
Abbiam teso la mano verso l’Egitto e verso l’Assiria, per saziarci di pane.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ | 7 |
I nostri padri hanno peccato, e non sono più; e noi portiamo la pena delle loro iniquità.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ | 8 |
Degli schiavi dominano su noi, e non v’è chi ci liberi dalle loro mani.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ | 9 |
Noi raccogliamo il nostro pane col rischio della nostra vita, affrontando la spada del deserto.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ | 10 |
La nostra pelle brucia come un forno, per l’arsura della fame.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ | 11 |
Essi hanno disonorato le donne in Sion, le vergini nelle città di Giuda.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ | 12 |
I capi sono stati impiccati dalle loro mani, la persona de’ vecchi non è stata rispettata.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ | 13 |
I giovani han portato le macine, i giovanetti han vacillato sotto il carico delle legna.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ | 14 |
I vecchi hanno abbandonato la porta, i giovani la musica dei loro strumenti.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ | 15 |
La gioia de’ nostri cuori è cessata, le nostre danze son mutate in lutto.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ | 16 |
La corona ci è caduta dal capo; guai a noi, poiché abbiamo peccato!
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ | 17 |
Per questo langue il nostro cuore, per questo s’oscuran gli occhi nostri:
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ | 18 |
perché il monte di Sion è desolato, e vi passeggian le volpi.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ | 19 |
Ma tu, o Eterno, regni in perpetuo; il tuo trono sussiste d’età in età.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ | 20 |
Perché ci dimenticheresti tu in perpetuo, e ci abbandoneresti per un lungo tempo?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ | 21 |
Facci tornare a te, o Eterno, e noi torneremo! Ridonaci de’ giorni come quelli d’un tempo!
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ | 22 |
Ché, ora, tu ci hai veramente reietti, e ti sei grandemente adirato contro di noi!
