איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ | 1 |
Remember, O Lord, what has happened to us: behold, and look on our reproach.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ | 2 |
Our inheritance has been turned away to aliens, our houses to strangers:
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ | 3 |
we are become orphans, we have no father, our mothers are as widows.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ | 4 |
We have drunk our water for money; our wood is sold to us [for a burden] on our neck:
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ | 5 |
we have been persecuted, we have laboured, we have had no rest.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ | 6 |
Egypt gave the hand [to us], Assur to their own satisfaction.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ | 7 |
Our fathers sinned, [and] are not: we have borne their iniquities.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ | 8 |
Servants have ruled over us: there is none to ransom [us] out of their hand.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ | 9 |
We shall bring in our bread with [danger of] our lives, because of the sword of the wilderness.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ | 10 |
Our skin is blackened like an oven; they are convulsed, because of the storms of famine.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ | 11 |
They humbled the women in Sion, the virgins in the cities of Juda.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ | 12 |
Princes were hanged up by their hands: the elders were not honoured.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ | 13 |
The chosen men lifted up [the voice in] weeping, and the youths fainted under the wood.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ | 14 |
And the elders ceased from the gate, the chosen men ceased from their music.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ | 15 |
The joy of our heart has ceased; our dance is turned into mourning.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ | 16 |
The crown has fallen [from] our head: yea, woe to us! for we have sinned.
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ | 17 |
For this has grief come; our heart is sorrowful: for this our eyes are darkened.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ | 18 |
Over the mountain of Sion, because it is made desolate, foxes have walked therein.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ | 19 |
But thou, O Lord, shalt dwell for ever; thy throne [shall endure] to generation and generation.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ | 20 |
Wherefore wilt thou utterly forget us, and abandon us a long time?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ | 21 |
Turn us, O Lord, to thee, and we shall be turned; and renew our days as before.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ | 22 |
For thou hast indeed rejected us; thou hast been very wroth against us.
