איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ | 1 |
Remember, O LORD, what has happened to us. Look and see our disgrace!
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ | 2 |
Our inheritance has been turned over to strangers, our houses to foreigners.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ | 3 |
We have become fatherless orphans; our mothers are widows.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ | 4 |
We must buy the water we drink; our wood comes at a price.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ | 5 |
We are closely pursued; we are weary and find no rest.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ | 6 |
We submitted to Egypt and Assyria to get enough bread.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ | 7 |
Our fathers sinned and are no more, but we bear their punishment.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ | 8 |
Slaves rule over us; there is no one to deliver us from their hands.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ | 9 |
We get our bread at the risk of our lives because of the sword in the wilderness.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ | 10 |
Our skin is as hot as an oven with fever from our hunger.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ | 11 |
Women have been ravished in Zion, virgins in the cities of Judah.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ | 12 |
Princes have been hung up by their hands; elders receive no respect.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ | 13 |
Young men toil at millstones; boys stagger under loads of wood.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ | 14 |
The elders have left the city gate; the young men have stopped their music.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ | 15 |
Joy has left our hearts; our dancing has turned to mourning.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ | 16 |
The crown has fallen from our head. Woe to us, for we have sinned!
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ | 17 |
Because of this, our hearts are faint; because of these, our eyes grow dim—
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ | 18 |
because of Mount Zion, which lies desolate, patrolled by foxes.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ | 19 |
You, O LORD, reign forever; Your throne endures from generation to generation.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ | 20 |
Why have You forgotten us forever? Why have You forsaken us for so long?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ | 21 |
Restore us to Yourself, O LORD, so we may return; renew our days as of old,
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ | 22 |
unless You have utterly rejected us and remain angry with us beyond measure.
