< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ | 1 |
HERRE, kom vor skæbne i Hu, sku ned og se vor skændsel!
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ | 2 |
Vor Arvelod tilfaldt fremmede, Udlændinge fik vore Huse.
יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ | 3 |
Forældreløse, faderløse er vi, som Enker er vore Mødre.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ | 4 |
Vort Drikkevand må vi købe, betale må vi vort Brænde.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ | 5 |
Åget trykker vor Nakke, vi trættes og finder ej Hvile.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ | 6 |
Ægypten rakte vi Hånd, Assur, for at mættes med Brød.
אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ | 7 |
Vore Fædre, som synded, er borte, og vi må bære deres Skyld.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ | 8 |
Over os råder Trælle, ingen frier os fra dem.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ | 9 |
Med Livsfare henter vi vort Brød, udsatte for Ørkenens Sværd.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ | 10 |
Vor Hud er sværtet som en Ovn af Hungerens svidende Lue.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ | 11 |
De skændede kvinder i Zion, Jomfruer i Judas Byer.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ | 12 |
Fyrster greb de og hængte, tog intet Hensyn til gamle.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ | 13 |
Ynglinge sattes til Kværnen, under Brændeknippet segnede Drenge.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ | 14 |
De gamle forsvandt fra Porten, de unge fra Strengenes Leg.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ | 15 |
Vort Hjertes Glæde er borte, vor Dans er vendt til Sorg.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ | 16 |
Kronen faldt af vort Hoved, ve os, at vi har syndet!
על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ | 17 |
Vort Hjerte blev derfor sygt, derfor vort Øje mørkt:
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ | 18 |
For Zions Bjerg, som er øde, Ræve tumler sig der.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ | 19 |
Du, HERRE, troner for evigt, fra Slægt til Slægt står din trone.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ | 20 |
Hvi glemmer du os bestandig og svigter os alle dage?
השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ | 21 |
Omvend os, HERRE, til dig, så vender vi om, giv os nye Dage, som fordum!
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ | 22 |
Eller har du helt stødt os bort, er din Vrede mod os uden Ende?